הצפירה הארצית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה הופעלה היום (שלישי) על ידי שורדת השואה, מרים טפולקראייר ונכדתה, סמל רואי אביטל, חיילת בפיקוד העורף.

מרים אליזבת חנינה טפולקראייר נולדה באמסטרדם, הולנד, בשנת 1945. מרים קרויה על שם רופאת הנשים הנוצרייה אשר יילדה את אימה וסיפקה למשפחתה מקום מסתור מהנאצים. אביה של מרים, מקס, היה צייר במקצועו ובמהלך המלחמה זייף תעודות זהות ודרכונים עבור יהודים, כחלק מפעילותו במחתרת ההולנדית. 

מרים החליטה לעלות ארצה בגיל 22, מתוך תחושת ציונות. כיום, מרים מתגוררת ביישוב אבן שמואל יחד עם בעלה חיים, אשר עלה ארצה מתימן בשנת 1949. למרים וחיים חמישה ילדים, שלושה עשר נכדים ונין אחד.

מרים ונכדתה רואי הגיעו הבוקר לחמ״ל ההתרעה של פיקוד העורף, ויחד לחצו השתיים על הכפתור שהשמיע את צפירת הזיכרון בכל רחבי הארץ.

מדבריה של הגברת מרים טפולקראייר: "כניצולת שואה זאת חובתי כלפי כל בני ובנות משפחתי, שנרצחו במלחמת העולם השניה, לספר את סיפור גבורתם ואת הזוועות שעברו במלחמה; להעביר את התחושות של הפחד המתמיד והרדיפה ביום ובלילה ולהוקיר את תחושת החופש והביטחון לחיות כאן, בארץ שלנו, ארץ ישראל".

מדבריה של חיילת בפיקוד העורף, סמל רואי אביטל: "בתפקידי, עליי להיות דרוכה תמיד, בכל רגע יכול להתרחש אירוע מבצעי ואין מקום לטעויות. יש לנו השפעה ישירה על הצלת אזרחים במדינה. אני מתגאה בדרכה של סבתי, זוהי זכות גדולה עבורי לעמוד עם מדי צה״ל ולהפעיל את הצפירה ביום הזיכרון עם סבתא שלי".