מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית היום (רביעי) את הצעת "חוק-יסוד: ההתגברות" (תיקוני חקיקה) של חבר הכנסת שמחה רוטמן. בהצעה תמכו 62 חברי כנסת אל מול 51 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

מוצע לקבוע ב"חוק-יסוד: השפיטה" כי רק לבית המשפט העליון תהיה סמכות ייחודית לדון בתוקפם של חוקים ובהתאמתם לחוקי היסוד השונים. החלטה בעניינים אלו צריכה להתקבל בהרכב מלא של בית המשפט העליון ורק אם כל שופטי ההרכב הסכימו בבירור כי החוק הנדון סותר הוראה ששוריינה בחוק-יסוד.

כמו כן, מוצע לקבוע ב"חוק-יסוד: הכנסת", כי הכנסת תוכל לחוקק חוק שבית המשפט לא יוכל לבטל או לשנות אם החוק נחקק ברוב של חברי הכנסת ונקבע בו כי יהיה תקף על אף האמור בחוקי היסוד. הוראה כזו תהיה תקפה עד לחלוף שנתיים מתחילת כהונת הכנסת שלאחר חקיקתה, והכנסת הבאה תוכל להחליט להאריכה לתקופה בלתי מוגבלת.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות חל כרסום במעמדם של הכנסת ושל בית המשפט העליון. חוקים שחוקקו על ידי הכנסת נפסלו פעם אחר פעם על ידי בתי המשפט, וזאת מבלי שהסמכות לפסילת חוקים מוסדרת בחוק-יסוד, מבלי שנקבעה פרוצדורה או הרכב לדיון בעניין פסילת חוקים ומבלי שעוגנה בחוק-יסוד עליונותו של המחוקק, כמייצג את ריבונות העם, לקבוע חוקים וחוקי-יסוד שאינם נתונים לביקורת שיפוטית ואשר שופטי בית המשפט מחויבים לפעול על פיהם כחלק מהצהרת האמונים שלהם למדינת ישראל ולחוקיה.

אם תתקבל הצעת החוק, תימנע כניסתו של בית המשפט העליון אל תוך הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל וכך יתחזק העיקרון הדמוקרטי לפיו כל רשויות השלטון במדינה כפופות לרצונו של הריבון, העם, ועקרון שלטון החוק בכל רשויות השלטון. קבלת הצעת חוק היסוד אף תוביל לחיזוק מעמדו הציבורי של בית המשפט העליון, הסובל בשנים האחרונות מירידה חדה באמון הציבורי בו בשל התערבותו בנושאי הליבה המצויים במחלוקת ציבורית בישראל והכרעותיו המנוגדות לחוקי הכנסת ולרצון העם".