"הסכמה רחבה"? לא שכחנו את הסכמי אוסלו | טופז דויטש רם

בימים אלו ישנו דיון סוער על מערכת המשפט הישראלית. הדיון הוא לא על מדעי המדינה, לא על פילוסופיה של המשפט - הוא דיון האם מדינת ישראל ממשיכה בקו המערבי הכושל, של "זכויות אדם", שהוביל למדרון חלקלק של אבדן ביטחון אישי בכל רחבי המדינה ממסתננים, מחבלים ופושעים. זהו אתגר שאנחנו מתמודדים עמו לצד אירופה וארצות הברית עם כל הכבוד לפילסופיה של המוסר, היא לא שווה כלום כשאנשים מפחדים למות.

זו הסיבה "לשסע" לא רק בישראל אלא בכל העולם המערבי - לא מדובר פה על שסע של חוקה, משפט או אמצעי ביורוקרטי כזה או אחר: השסע הוא האם למדינות יש זכות להגן על עצמן או שנגזר עלינו להביט בבעתה עם ידיים קשורות לאחור בסבך של טענות מוסריות והומניות, המאיימות על היכולת שלנו להעמיד את קיר הברזל מול אוייבי הציונות, מבית ומחוץ.

ברמה המעשית, המציאות שבה "הכל שפיט" יצרה מדינה עם יכולת תגובה לא יצירתית, שאין לה יכולת הרתעה מול הטרור, שבתי הכלא שלה הם בית מלון. זו האמת מאחורי מסכת זכויות האדם - שהיא בפועל העברת מוסר מערבי (כושל) לשדה הלחימה של ישראל. מתי לאחרונה מערכות הביטחון פעלו בצורה יצירתית? כשהצבא חדל להיות מהיר, יצירתי ואגרסיבי - כל תורת הלחימה שלו התרסקה. זה זמן טוב להזכיר שבג"ץ כמעט אישר איחוד משפחות בגלל עתירה של זהבה גלאון (זה נפל על קול שופט אחד), זמן נהדר לזכור את כל הפסיקות למען המסתננים, זמן מדהים לזכור איך אפשרו להרוס בתים של יהודים ואיך רבין ז"ל רצה לגרש מחבלים ובג"ץ חסם אותו בשעתו.
הציבור הישראלי מאס בכך. בפצ"ר, בשמצ"ר בסביר ובמהותי. הציבור הישראלי מאס ב-"העבריין מוכר למשטרה". הציבור הישראלי לא מבין, למה בשם זכויות אדם שנכתבו בבריסל, שגם היא בעצמה קורסת - דרום תל אביב צריכה להיות מוצפת במסתננים. זו הסיבה למהפכה של יריב לוין שזוכה לגיבוי מקיר לקיר בקואליציה ומעוררת התנגדות עזה משמאל.

ידידנו השמאלנים טוענים שיש "לגבש הסכמה רחבה". מעולם לא הייתה הסכמה רחבה בשום החלטה לאומית שהשמאל עשה. הסכמי אוסלו עברו בממשלת מיעוט, אהוד ברק משל בממשלת מיעוט, יאיר לפיד מתוך ממשלת מיעוט נתן גז ללבנון. אהוד אולמרט עם תמיכה ציבורית מרוסקת אחרי לבנון השנייה רצה להוציא לפועל את "תכנית ההתכנסות". די לשקר הזה. רק במקרים ממש חריגים כמו מלחמה בנאצים או מלחמת ששת הימים היו "הסכמות רחבות" בהיסטוריה של הדמוקרטיות הפרלמנטריות.

הימין צריך להפסיק להיות פחדן ולהוביל את הרפורמה הזו. ישראל הפוליטית אחרי הרפורמה תהיה מדינה בריאה יותר, עם פוליטיקאים שלוקחים אחריות ולא פוליטיקאים שעם פלפולי מילים (מוצדקים) יגידו "אבל בית המשפט לא הסכים". גם שמאלני השמאלנים - צריכים לברך על העברת האחריות מבית המשפט לרשות המבצעת - כי את הרשות המבצעת אפשר להעניש בקלפי ולהעיף הביתה.

טופז דויטש רם הוא מנהל הפיתוח העסקי בחברת המימון "נובו מילניום" ויו"ר "פורום 2030 בליכוד".