1. בראש ובראשונה, תודה גדולה לקדוש ברוך הוא, שהוא הנותן לנו כח לעשות חיל.

2. יש לברך את צה"ל והשב"כ ומפקדיהם, את ראש ממשלת המעבר לפיד ואת שר הביטחון גנץ, על היוזמה והתקפיות שפתחו את המבצע הזה ועל חיסולם המקצועי של מפקדי ארגון הטרור.

 

3. כך גם יש לברך את האופוזיציה ואת העומד בראשה על גילוי אחריות לאומית ותמיכה בממשלה ובמבצע למרות ההקשר הפוליטי. שוב הוכח שהימין אחראי פי אלף למדינת ישראל ולביטחונה מהשמאל שנהג הפוך לחלוטין בסיטואציות דומות. השאלה היא אם לפיד, שפעם ראשונה נושא באחריות למשהו, יתנצל על כל הפעמים בסבבים הקודמים שבהם הוא תקף את הממשלה והעומד בראשה וייחס להם שיקולים פוליטיים, ועל כל הפעמים שבהם הוא ביקר אוטומטית ובחריפות הפסקות אש כמו זו שהוא חתם עליה אתמול. ספויילר: לא...

4. כמו תמיד בתקופות כאלה, העם הנפלא שלנו התגלה שוב במלא תפארתו. באחדות, בסולידריות, ובערבות ההדדית. מול מי שעושים הון פוליטי ותקשורתי מזריעת פילוג ושנאה ומניסיון לצייר את העם שלנו כמפוצל ומפולג, הוכח שוב שמדובר בקומץ רעשן שלא משקף שום דבר. אחים אנחנו ואוהבים, גם כשמתווכחים.

5. מבצע כזה, שמתחיל ביוזמה התקפית ישראלית, לא היה בא לעולם בממשלה שנשענת על האחים המוסלמים או הרשימה המשותפת. עם תחילת המבצע הללו הוכיחו שוב את הזדהותם האוטומטית עם האויב ואת מחויבותם לו. ממשלה שנשענת עליהם והיתה יוצאת למבצע כזה היתה חורצת את גורלה לנפילה ולכן זה לא היה קורה. השר נחמן שי הודה בזה ברגע של גילוי לב, אבל כל מי שניחן במעט היגיון מבין את זה לבד. אני מודה לקב"ה על הזכות שהיתה לי למנוע איוולת נוראה כזו מהימין, ועל הצלחת המאבק חסר הפשרות שניהלנו נגד הממשלה הנוכחית עד הפלתה. הצלנו את מדינת ישראל פשוטו כמשמעו.

הימין הוא הרוב בציבור היהודי בישראל ולכן לשמאל אין שום דרך להקים ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות. אם חלילה לא יהיו לנו לפחות 61 מנדטים בבחירות האלה זה כנראה מה שיקרה. לכן אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לנצח בעזרת השם ובעזרתכם.

6. תחושת ההישג שבסגירה מהירה של המבצע בהפסקת אש בתיווך מצרי וכמעט בלי נפגעים ישראליים היא רק כי התרגלנו כבר למציאות לא נורמלית של סבבים חוזרים ונשנים שבהם אזרחי ישראל חוטפים מאות ואלפי טילים, צה"ל פוגע בארגוני הטרור בעזה, מושגת הפסקת אש שמנוצלת על ידי ארגוני הטרור לשיקום יכולותיהם הצבאיות עד לסבב הבא, וחוזר חלילה. זו מציאות לא נורמלית שנכפתה עלינו לפני 17 שנים בדיוק, באיוולת הנוראה של הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון.

גם אז היתה לנו הזכות להיות מהרואים את הנולד ולהוביל את המאבק נגד הגירוש. למרבה הצער לא הצלחנו ומאז צדקת המאבק הזה הולכת ומתבררת מיום ליום ומסבב לסבב, ולא משנה מי נמצא בשלטון. את המשוואה הזו נהיה חייבים לשנות. מהסיבה הזו ביקרתי בעבר, וגם כשהייתי חלק מהקואליציה, החלטות דומות על הפסקת אש לפני שארגוני הטרור מוכרעים ויורדים על הברכיים בתחנונים. את עזה צריך להכריע וכתבתי על כך רבות בעבר. במוקדם או במאוחר נהיה חייבים לעשות את זה. בינתיים המבחן של הממשלה יהיה במערכה שבין המערכות ובשאלה האם חמאס והג'יהאד האסלאמי יוכלו להמשיך לנצל את השקט הזמני להתעצמות ולהגדלת האיום על ישראל בסבב הבא.

7. אני לא מכיר את פרטי הסכם הפסקת האש. אם חלילה הוא כולל התחייבות ישראלית לשחרור מחבלי הג'יהאד האיסלאמי שכלואים בישראל זו תהיה כניעה מסוכנת שתאפיל על ההצלחה המבצעית. מקננן בי חשש שהשחרור יתבצע בעוד כמה ימים או שבועות בשקט וכביכול ללא קשר להפסקת האש. הלוואי וזה חשש שווא. ימים יגידו.

8. ההתלהבות שנרשמת ברשתות מכך ש"סוף סוף אזרחי ישראל מקבלים הודעה רשמית על הפסקת האש מלשכת ראש הממשלה ולא לומדים אותה מהתקשורת הערבית" היא פופוליזם שמשקף חוסר הבנה מדיני וביטחוני. מדינת ישראל הקפידה לא להכיר בארגוני הטרור בעזה וממילא לא לתת להם מעמד של "צד" במו"מ או בהסכם על הפסקת אש. זה נראה סמנטי (כי בסוף לכולם ברור שנחתמים הסכמים כאלה בתיווך מצרי), אבל בשדה המדיני לסמנטיקה יש משמעות אדירה.

נתניהו כדרכו בעניינים הנוגעים לביטחון ישראל מוכן היה לספוג ביקורת ציבורית (מה לעשות, אי אפשר להסביר את זה לציבור כי אם מסבירים אז ממילא מודים שנחתם הסכם ומכירים במעמדם של ארגוני הטרור...) כדי לעשות את הדבר הנכון. לפיד מוכיח גם הפעם שהוא לא עשוי מהחומר הזה של המנהיגים. הרצון להיראות טוב ולקבל נקודות בציבור הישראלי גובר אצלו על האחריות והשיקולים של טובת המדינה.

9. המבצע החל ללא אישור הקבינט, וטוב שכך. מבצעים שמתחילים ביוזמה התקפית שלנו בנויים על הפתעה שמתאפשרת ברגע שנפתח חלון הזדמנויות מבצעי. מתקבל מודיעין איכותי בזמן אמת שמחייב הוצאה מידית לפועל של הסיכול ההמוקד תוך מידור מקסימאלי. זה לא משהו שאפשר תמיד לדעת מראש, מה גם שעצם כינוס הקבינט הוא אירוע חריג שמתפרסם ומכניס את האויב לכוננות ועלול לסכל את המבצע. החוק מאפשר זאת.

יש היגיון רב בקביעה העקרונית לפיה החלטה על יציאה למלחמה או נקיטה בפעולה שעשויה להתפתח למלחמה דורשת דיון והחלטה בקבינט, אבל ישנן סיטואציות שמבצעית התהליך הזה אינו מתאפשר, ולכן החוק משאיר מרחב שיקול דעת לראש ממשלה ושר ביטחון לקבל החלטות מידיות בזמן אמת. טוב עשתה היועצת המשפטית לממשלה שלא מנעה את זה. ובכלל, ייעוץ משפטי לא יכול ולא צריך להיות שחקן ווטו בשום תחום, ובוודאי לא בתחום הביטחוני.

וכן, צריך לומר את האמת, יש טעם רע מאוד בסטנדרט הכפול של המשפטנים בעניין הזה מול ממשלות הימין. אבל הכשל אינו בהתנהלות הנוכחית אלא בהתנהלות של מנדלבליט בעבר. מנדלבליט התנהל בשנים האחרונות בחוסר אחריות עד כדי פגיעה בביטחון ישראל. מערכת היחסים שנוצרה בינו לבין נתניהו לאחר החלטתו על הגשת כתבי האישום נגדו יצרה אצלו חוסר אמון מוחלט בנתניהו ובשיקוליו (תיזכרו בהתבטאות האומללה שלו ולפיה הוא "הציל את הדמוקרטיה הישראלית מנתניהו") והוא לא הצליח להתעלות מעל זה גם בעניינים הנוגעים לביטחון.

וזו עוד סיבה שחייבים לפצל את תפקידי היועמ"ש ולמנוע ממנו להיות שחקן ווטו. זו גם עוד סיבה שנכון לחוקק חוק צרפתי ולמעט במקרים חריגים להימנע מחקירה או העמדה לדין של ראש ממשלה מכהן. הנזקים האסטרטגיים שנגרמים בשל כך לאינטרסים החיוניים של המדינה עולים עשרת מונים על האינטרס שבניהול הליך פלילי תוך כדי כהונה.

10. ועל הצביעות של התקשורת בסיקור המבצע הזה, על כלל היבטיו, חבל להכביר במילים. היא זועקת לשמים.

11. העובדה שגם אחרי שמוכח שוב ושוב שכשאנחנו בורחים מהטרור הוא רודף אחרינו ושכל שטח שאנחנו מפקירים הופך מדגרה לטרור כפי שקרה ברצועת עזה, השמאל ממשיך לדבר על "פתרונות מדיניים" וממשיך לחתור להכפלת עזה פי עשרים והצבתה בשטחי יהודה ושומרון השולטים על מרכז הארץ כולו, מלמדת עד כמה רחוק ומסוכן העיוורון ואבדן הדרך שלו. אם חלילה תקום כאן אחרי הבחירות ממשלת שמאל, שתהיה חייבת להישען על האחים המוסלמים ועל הרשימה המשותפת, הסכנה הזו תהפוך מוחשית מאוד ואנחנו חייבים לעשות הכל כדי למנוע את זה.

12. ועם כל הכבוד לארגון טרור קקיוני שהעסיק אותנו בשבוע האחרון, האיום האמיתי נשקף לנו מאיראן שדוהרת לפצצה. פגיעה שלה חלילה מורידה עיר ולא בית בודד. מול האיום הזה נראה עדיין שההנהגה הישראלית הנוכחית עושה פחות מידי ומאוחר מידי".