לאחר קריסת הבניין בחולון | ליקויים בטיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים. מבקר המדינה: "פצצה מתקתקת"

מבקר המדינה מתניה אנגלמן הוציא היום (שני) דו"ח אודות טיפול השלטון המקומי במגוון נושאים בהם הטיפול בסוגיית מבנים מסוכנים וקבע כי אי טיפול בנושא הוא בבחינת פצצה מתקתקת. הדו"ח נכתב על רקע קריסת בניין מגורים בחולון בספטמבר 2021, אירוע שהסתיים ללא נפגעים בנפש לאחר שדיירי הבניין נדרשו לפנותו כיממה לפני שקרס בשל הסכנה הנשקפת לחייהם.

בדו"ח המבקר נכתב כי אומדן מספר יחידות הדיור שנבנו לפני שנת 1980, שייתכן שאינן עומדות בתקן לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה נכון לשנת 2021, עומד על 610,000. שיעור יחידות הדיור שניתנו להן היתרים מכוח תמ"א 38 עד שנת 2020, יחסית למספר יחידות הדיור שנבנו לפני שנת 1980, עומד על 7%. מספר הרשויות המקומיות שנבדקו שלא ערכו מיפוי של מבנים או של שכונות העלולים להיות מסוכנים עומד על 34 (77%).

מבקר המדינה מצא כי חוק העזר לטיפול במבנים מסוכנים, שפרסם משרד הפנים לפני 50 שנה (1972) אינו מפורט. עם זאת, משרד הפנים לא עדכן חוק זה ולא פרסם חוק עזר חדש מומלץ לשימוש הרשויות המקומיות. מתוך 208 הרשויות המקומיות במדינה שיש להן חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים, לכ-86% יש חוקי עזר ישנים ולא עדכניים שנחקקו לפני 2010. בין חוקי העזר של העיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב נמצאו פערים בהגדרות בסיסיות המעידים על פערים בין הרשויות המקומית לגבי אופן טיפולן במבנים מסוכנים ולגבי הזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים.

עוד עלה בדו"ח כי לעיריית קריית ים אין נוהל בנושא מבנים מסוכנים. הנהלים של עיריות באר שבע, בת ים ותל אביב אינם מגדירים "מבנה מסוכן" באמצעות קריטריונים להבחנה בין רמות סכנה שונות, ואינם מגדירים באופן מלא את הליך העבודה הנדרש בקרב כלל הגורמים ברשות המקומית לטיפול במבנים מסוכנים. כמו כן, עיריית באר שבע וכן הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה באר שבע, בת ים, קריות ותל אביב לא קיימו דיונים בנושא מבנים מסוכנים. מועצת עיריית קריית ים קיימה דיון יחיד בנושא לאחר קריסת המבנה בחולון. מועצת עיריית בת ים קיימה דיון שעסק בין היתר באישור תיקונים לחוק העזר העירוני בנושא מבנים מסוכנים.

עוד נמצא בביקורת כי משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים. מתוך 40 רשויות שנדגמו בשאלון, 35 רשויות (87.5%) לא גיבשו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם. עיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב לא ביצעו סקר מבנים מסוכנים ולא הכינו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים. יתרה מזו, אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו - משרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין - מיפוי של האזורים עם פוטנציאל של מבנים בסיכון, וכן נתונים על אודות המבנים שהוכרזו על ידי הרשויות המקומיות

כמבנים מסוכנים ועל סטטוס הטיפול בהם. עיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב לא קבעו קריטריונים מפורטים להכרזה על "מבנה מסוכן" בתחום שיפוטן. שיעור המבנים המסוכנים שהוכרזו מכלל המבנים בערים קריית ים ובאר שבע, קטן משמעותית, 0% ו-1% בהתאמה, משיעורם בעיריות בת ים ותל אביב, 13% ו-20%, בהתאמה. עיריית קריית ים לא הכריזה על שום מבנה בתחומה כמבנה מסוכן, אלא שלחה מכתבי התראה לבעלי מבנים מסוכנים ולא ניהלה מעקב אחר הטיפול. כמו כן, אין בידי עיריית קריית ים נתונים מרוכזים על מכתבי ההתראה ששלחה.

בעיריית בת ים 654 תיקים פעילים בטיפול יחידת המבנים המסוכנים ו-363 תיקים בטיפול התביעה העירונית, חלקם פתוחים זה כעשור, אשר הטיפול בהם טרם הסתיים, והסכנה הנשקפת ממבנים אלו עודנה קיימת. בעיריית באר שבע יש 18 תיקי מבנים מסוכנים פעילים ביחידת מבנים מסוכנים ו-7 תיקים פעילים בתביעה העירונית, תיק אחד פתוח חמש שנים ונוסף פתוח כארבע שנים.

בעיריית תל אביב יש 681 תיקים פתוחים במחלקת מבנים מסוכנים ו-59 תיקים פתוחים בתביעה העירונית. עיריית קריית ים לא העבירה תיקים לטיפול התביעה העירונית. עיריות באר שבע, קריית ים ותל אביב לא הטילו קנסות על בעלי מבנים מסוכנים שלא תיקנו את הליקויים הנדרשים, ועיריית בת ים לא פעלה להסמכתה להטיל קנס בנושא. עוד עלה כי 39 מתוך 40 הרשויות שנדגמו בשאלון (97.5%) אינן מפרסמת את רשימת המבנים המסוכנים באתר שלהן לציבור, ובהן רשויות שבהן יש מאות ואף אלפי מבנים מסוכנים.

בביקורת עלה כי משרד החינוך לא קבע חובה לבדוק את יציבותם של מבני החינוך מפעם לפעם, בפרט - כתלות בגיל המבנים, אף על פי שבאים בשעריהם מאות ילדים מדי יום ביומו.

בנוסף, שום רשות מארבעים הרשויות שנדגמו אינה מסייעת במענק לתושבים לצורך תיקון ליקויים במבנה מסוכן, ו-37 רשויות מתוך 40 הרשויות שנדגמו (92.5%) אינן מסייעות במתן הלוואות. עיריות בת ים, תל אביב, קריית ים ובאר שבע לא הקימו קרן ייעודית לסיוע לבעלי דירות במימון עבודות השיפוץ ובתיקון הליקויים במבנים מסוכנים, למשרד השיכון ולמשרד הרווחה אין תוכניות ייעודיות שנועדו לסייע לבעלי דירות להסיר סכנות מבתיהם או לסייע לדיירים שנאלצו להתפנות מבתיהם.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד השיכון יערוך מיפוי ארצי של המבנים עם סכנות בטיחותיות, לרבות מבנים שהוגדרו על ידי הרשויות המקומיות כמסוכנים, ויפעל לגיבוש תוכנית רב-שנתית כלל-ארצית לטיפול במבנים אלה, בייחוד באזורי הפריפריה, לשם קידום הטיפול בהם. על הצוות הממשלתי המקצועי להמשיך בפעילויותיו לקידום הנושא ובקביעת המדיניות שתסדיר את פעולות הרשויות המקומיות ובעלי הנכסים לטיפול במבנים מסוכנים, לרבות הסיוע לאוכלוסיות ראויות לקידום - בפרט באזורי הפריפריה, שכן ריכוז של דיירים כאלה במבנים מסוכנים מעצים את הקושי שבהתמודדות עם מסוכנוּת המבנה ועם הסרת המפגעים.

המבקר אנגלמן: "היעדר הטיפול במבנים מסוכנים הוא פצצה מתקתקת. גם אחרי קריסת הבניין בחולון לרשויות מקומיות לא היה מיפוי של האזורים שבהם יש פוטנציאל למבנים בסיכון והרשויות אינן מציגות לציבור מידע אודות המבנים המסוכנים בתחומן. אומדן מספר יחידות הדיור שנבנו לפני שנת 1980, שייתכן שאינן עומדות בתקן לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה, עומד על 610,000, מתוכן רק 7% קבלו היתר בניה לחיזוקן נכון ל-2020 מכח תמ"א 38.  ב-44 הרשויות המקומיות שנבדקו נמצא כי ישנם 4,840 מבנים מסוכנים". (צילום: ארכיון)