ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה היום (שני) לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ שרן השכל וקבוצת חברי כנסת נוספים, להאריך את תוקף הזיכיונות לשידור רדיו אזורי בארבע שנים נוספות, כאשר ההארכה לתקופה הרביעית תתבסס על נימוקים מיוחדים הקשורים, בין היתר, להיבטים כלכליים. עוד לפי הצעת החוק, תחול ההארכה רק על בעלי זיכיונות המצויים בתקופת הזיכיון האחרונה האפשרית על פי החוק.

ח"כ גילה גמליאל: "עתיד הרדיו האזורי נמצא בסימן שאלה גדול. בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים דרמטיים בתחום המדיה והפרסום. אנו רוצים לראות איך אנו מסייעים, גם עקב הקורונה, לשרידותן הכלכלית של תחנות הרדיו האזוריות. מצב הדוחות הכספיים של הרדיו הוא בכי רע. משכך, יש לנקוט בפעולות מניעה על מנת שתחנות הרדיו האזורי תמשכנה להתקיים". 

ח"כ קרן ברק: "לתחנות הרדיו האזוריות תרומה גדולה לשיח התקשורתי ולפלורליזם. מתחוור לנו עד כמה הן חשובות לדמוקרטיה הישראלית. מי שחשובה לו הדמוקרטיה – צריך לעודד את התחנות האלו שנותנות סיקור רחב, מתוך מספר זוויות, של מה שמתרחש בחברה. מדובר בפלטפורמות שמשמרות שיח בעברית ומוזיקה ישראלית תוך תשלום תמלוגים, בעידן שבו המדיה המסורתית הולכת ומשתנה". 

ח"כ שרן השכל: "בעלי התחנות השקיעו בהקמת התחנות ותפעולן. בתקופת קורונה הרדיו נפגע קשות, שכן בסגרים אנשים לא יצאו לעבודה. הירידה בהאזנה לתחנות הרדיו פגעה בצורה אנושה ביכולת התחנות למכור פרסומות, המהוות את מטה לחמן, וההארכה הזו היא מוצדקת ולגיטימית".

יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות, דוד בן בסט: "אנו מתבססים על פרסומות, שהיקפן ירד בקורונה בכ-80 אחוזים. הרדיו נפגע אנושות ובעלי תחנות נאלצו לקחת הלוואות. הסטת הכספים של המפרסמים הקטנים לרשתות החברתיות ולטלוויזיה יצרה עבורנו מצב כלכלי קשה. הרדיו המסורתי עובר אט אט לפלטפורמה דיגיטלית. בסוף תקופת הזיכיון נבקש לעבור לרישיונות". כמו-כן, פירט ביחס לתחנת רדיוס 100fm, כי בין שנת 2019 לשנת 2021 הכנסות התחנה ירדו בכ-50 אחוז, כאשר הרווח ירד ב-91.5 אחוזים". 

מנכ"ל רדיו 96fm, חיים הכט: "אנשים מאזינים לנו כי אנו מביאים את מה שאף כלי תקשורת לא מביא. אל תפרקו מפעל דמוקרטי אדיר. אנו לא מדברים אפילו על ירידה ברווח, מזה 3 שנים שאנו בהפסדים של יותר ממיליון שקלים בשנה. אנו מדברים עם הבנק כדי לשלם משכורות ל-26 משפחות. אנו מפצירים בכם – תנו לנו את האופק הזה כי הוא מגיע לנו בדין".

ליאור חריש, יועמ"ש התאחדות תחנות הרדיו: "גל הזיכיונות הראשון אמור להסתיים בתחילת 24, וההיערכות למכרזים, אם אכן יוחלט להוציאם בעתיד הנראה לעין, ואנו מקווים שלא – זה יהיה בתחילת 2023. המשמעות של ההחלטה להעניק זיכיונות מחדש היא קיבוע המצב המשפטי הקיים ל-16 שנים קדימה, וזאת כאשר עתיד הרדיו האזורי הוא לוט בערפל. אנו מבקשים שתינתן לנו וודאות משפטית וכלכלית. זהו אינטרס משותף של המדינה, תחנות הרדיו האזוריות והרגולטור".

נציגת הלשכה המשפטית במשרד האוצר, עו"ד אסתי פלדמן: "ועדת השרים החליטה כי הצעת החוק תיקבע כהוראת שעה, וכי המשך הליכי החקיקה יהיה בהסכמה עם משרדי האוצר והתקשורת". עוד הדגישה כי בעלי הזיכיונות קיבלו את שמגיע להם על פי מתווי הקורונה, וכי ההארכה היא לא בגדר פיצויי קורונה, המחולקים באופן שקוף ושוויוני. "אנו לא מתנגדים להצעת החוק אלא מתנגדים להעמידה על פיצוי לקורונה".

עדן בר טל, יו"ר הרשות השנייה: "הסקטור החלש ביותר במדיה הישראלית הינו הרדיו האזורי שהוא שחקן חשוב בתקשורת ההמונים. עוגת הפרסום, שחלק גדול ממנה עבר לדיגיטל, והחלק הנותר מתחלק בין שאר שחקני התקשורת. אין תחליף לתפקידים הערכיים והפריפריאלייים של הרדיו ביחס לקהילות ותרבויות קטנות ומקומיות. אנו חושבים שכרגע נמצאים בתקופת מעבר שהשימוש ברדיו מעל גבי תדרים יוחלף בעתיד בשימוש ברדיו דיגיטלי. הרשות השנייה תומכת במתן אותה ארכה שתיתן אופק כלכלי".

יועמ"ש הוועדה, עו"ד איתי עצמון: "יכול להיות שלאור ההיסטוריה החקיקתית יש לעבור למודל של רישיונות לתקופה ארוכה במקום זיכיון שמוגבל לתקופה קצרה. מבחינת הקשיים של ההצעה, כידוע לקיום המכרז ישנה תכלית. ברגע שקובעים חריג לזה – צריכים להיות לכך נימוקים כבדי משקל. לתת זיכיון ללא מכרז זה לא בגדר פיצוי על נזקים מהקורונה. משכך, אני סבור שצריך לשמוע הנמקה יותר משמעותית למה ראוי לתת 4 שנים נוספות ללא מכרז. מציע שההארכה הנוספת תהיה בשל נימוקים מיוחדים, שקשורים בין היתר, לקורונה. כמו-כן, ההארכה תחול רק על מי שמצוי כעת בתקופה האחרונה האפשרית להארכה על פי החוק. בנוסף, החלטות המועצה לפי סעיף 35 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו יתפרסמו לציבור באתר האינטרנט של הרשות".   

הצעת החוק אושרה כאמור פה אחד, ותעלה לאישור מליאת הכנסת.