אזרחות כבוד של השומרון - לאסתר ז"ל ויהונתן פולארד

באירוע מרגש שהתקיים בסוף השבוע בו השתתפו למעלה מ-500 בני אדם מהנהגות הישובים בשומרון, הוענקה תעודת אזרחות הכבוד בשומרון ליהונתן פולארד. את התעודה העניק ראש המועצה אזורית שומרון, יוסי דגן לפולארד ולרעייתו אסתר שנפטרה לפני כחודשיים. בדברים שאמר דגן טרם נתינת תעודת האזרחות הוא אמר: "תושבות ותושבי השומרון, ההתיישבות כולה בשם עם ישראל כולו אני מתכבד להעניק לך את אזרחות הכבוד יחד עם אסתר ז"ל, את אזרחות הכבוד של מועצה אזורית שומרון".

באות הכבוד שהוענק לבני הזוג פולארד נכתב כי "המועצה האזורית שומרון מתכבדת להעניק לגברת אסתר פולארד ז"ל ולמר יהונתן פולארד אזרחות כבוד, בהוקרה על מסירות נפש למען מדינת ישראל. על הקרבה אישית שאין כמוה, על שמירה על ביטחון העם היהודי ונאמנות אדירה לעם ישראל ולהתיישבות ביהודה ושומרון. ההתיישבות בשומרון שואבת תעצומות כוח מעוצמות הנפש להרחבת התיישבות בשומרון והעמקת אחיזתנו בארץ ישראל". בהערכה ובאהבה גדולה" נכתב באות הכבוד.

דגן אמר לקהל הרב שהתאסף: "אסתר ויונתן פולארד - גיבורי ישראל, שותפים מלאים של ההתיישבות בשומרון, יונתן נתן את כל חייו למען היהודים בארץ ישראל, ואסתר ז"ל הקדישה את חייה לשחרורו של יונתן פולארד. שניהם יחד פעלו למען מדינת ישראל ובטחונה, וחיי מליוני יהודים. אסתר ויונתן היו מסורים להתיישבות ביו"ש ואהבו את מתיישבי השומרון גם מרחוק מארה"ב, וגם כשהגיעו ביקרו כאן, ידעו כל דבר שמתרחש, אין יום כמעט שיונתן לא שולח לי הערות או עצות רו רעיונות כיצד להצליח יותר במשימה שלנו בניין השומרון. כיצד לבנות יותר, כיצד להגן על אדמות המדינה כיצד לשמור על חומש. גם לאחר הלוויתה של אסתר כשנסענו יחד לבית בו הוא ישב שבעה, הדבר שהיה חשוב לו היה לשוחח על חומש ועל השומרון, אסתר הייתה מסורה למען תושבי השומרון בכל יום ובכל לילה, אחד הדברים הראשונים שעשו כשעלו לארץ היה להכניס ספר תורה שהם כתבו לקבר יוסף, לאחר שאספו פרוטה לפרוטה למען מטרה זו, ואסתר אמרה: זה הילד שלא זכינו לו" בחתימת הסכמי Y, הייתה מחשבה לשחרר את יונתן פולארד בתמורה לנסיגה מצפון השומרון, יונתן ואסתר סירבו להצעה, ואמרו: "אנחנן לא נכשיר נסיגה מארץ ישראל" אין גבורה גדולה מזו. זכות עבורנו שתהיו ברשימת אזרחי השומרון".

בדברים שאמר פולארד לאחר קבלת התואר הוא הודה למועצת שומרון על המחווה המרגשת עבורו. "בנוסף לתעודת זהות שלי, לדרכון שלי, זה הדבר הכי חשוב שיש לי. זה לקח לי רק 37 שנים להשיג את זה" אמר פולארד במהלך האירוע. בהמשך סיפר פולארד על דמותה המיוחדת של אישתו אסתר, שכאמור קיבלה אף היא את התואר מידי מועצה אזורית שומרון. פולארד סיפר על אהבתה הגדולה של אסתר לארץ ישראל ועל כך שלפני ההתנתקות מגוש קטיף היא באה לבקר אותו כשהיא לובשת שתי חולצות כתומות, אחד בשבילה ואחד בשבילו. פולארד מספר כי אסתר הייתה מאוד מעורבת בכפר דרום והיא אמרה לו שאם הוא ישתחרר לפני שזה קורה, הם ייסעו לצעדה בגוש קטיף. לדבריו, כששאל אותה מה יקרה אם לא יתנו להם להיכנס היא אמרה לו 'אז נלך לחומש'.

לדברי פולארד במהלך האירוע, "אחרי שהיא נפטרה אמרתי למשהו שעכשיו היא חלק מהארץ. חלק מהנגב, חלק מהגליל, חלק מהמרכז והכי חשוב היא חלק מהשומרון. היא נמצאת פה איתנו". בהמשך, סיפר פולארד על המאמצים של הממשלה שהופעלו עליו שיסכים לעסקה שישוחררו מחבלים עם דם על הידיים רק בשביל שהוא ישתחרר אבל לא יוכל לעלות לארץ ישראל. "שאסתר התקשרה אליי לשאול אותי אם אני מסכים עניתי שהתשובה הקצרה היא 'לא' והתשובה הארוכה היא 'לעזאזל לא'. אם אנחנו מסכימים לעסקה הזו אנחנו מזלזלים במותם של הקורבנות ומחבלים אחרים יאמינו שהם יכולים לרצוח ולהשתחרר בעסקה, ונגרום לכאב גדול עבור המשפחות" סיפר פולארד.

"אסתר אמרה לי שאם אני אעשה את העברה הזאת אני אחזור על אותה הטעות שעשו המרגלים במדבר. אנחנו חיים בשביל שלוש דברים: עם ישראל, ארץ ישראל על פי תורת ישראל. כל דבר שאנחנו עושים בחיים האלה הם הכנה לעולם הבא, ואסתר אמרה שזו התשובה היהודית לשאלה הזה. כמו כן סיפר פולארד על סיור שהם היו קצת לפני מותה ברמת הגולן ואסתר הראתה לו את גבולותיה של 'ארץ הצבי' שנמשכים גם בלבנון ובסוריה. בסוף דבריו העביר פולארד את ברכתו של אסתר שאמרה לו על הגבול כי היא כבר לא תספיק לראות את ארץ הצבי אבל היא מתפללת שהוא יזכה, וכך גם הוא מתפלל כעת שנזכה לשוב לכל חלקי הארץ ובעיקר פה בשומרון, אמר פולארד בסיום דבריו.