חני ואליעזר כוכב לב מתגוררים בשכונה פדול שבקייב כשליחים מטעם הרב הראשי של אוקראינה, הרב בלייך. מזה כשנה וחצי חני מלמדת בבית הספר היהודי באזור.

תאריך הלידה המשוער שלה היה ביום בו החלה הפלישה. התכנית הייתה ללדת בארץ ולשוב לקייב. ״אם הייתי יולדת טרם מועד הלידה המשוער, הייתי בקייב עם תינוק בן יומו במצב הבלתי אפשרי הזה״.

חני: ״בחדר הלידה התעדכנו כל הזמן בחדשות, הרגשות היו מעורבים, רגש של שמחה גדולה מהולה בעצב כאשר הדיווחים מתקבלים ללא הפסק בקבוצת הווצאפ של הקהילה שמרביתם מתחבאים בבית כנסת יהודי שממוקם מתחת לאדמה, מעטים מהם הצליחו לברוח לפולין".

הדיווחים כוללים תמונות של אזרחים אוקראינים שקיבלו מהממשלה נשק, ויורים לאור יום בכל מי שמהווה איום בעבורם, ודיווח נוסף מפי אחת מתלמידותיה של חני שהייתה עדה לרצח תושב רוסי שעבר שם.

"בחזרה להליך הלידה כאילו כלום לא קרה, צללנו לאירוע הלידה המרגש. תהליך הלידה היה מדהים, בתמיכה מקצועית וגם נפשית ללא הפסקה של צוות המיילדות המסור, ובראשן תהילה עמוס. בסיומה הגיח בננו השני לעולם. לא יכולתי להפסיק לחשוב איך המלחמה תשפיע על עתידו ועל עתיד כולנו.

הראשונים להם דיווחנו עוד קודם למשפחה היו משפחותינו בקייב. כל כך רצינו לפתוח להם את הבוקר בבשורה משמחת. ואכן הם כל כך שמחו והחלו לרקוד בבונקר.

המצב לא פשוט, נכון לעכשיו אין לנו לאן לחזור. אנחנו לא יודעים מה קורה עם ביתנו, אנחנו שומעים כל מיני שמועות על כך שאנשים בוזזים רכוש מבתים נטושים, הטנקים חורשים את הרחובות״.