מה שמטריד בדבריו של יאיר גולן אודות המתנחלים שהם 'תת אדם', הוא שמה שיוצא מפיו בתרועה רמה, נהגה בסלונים של השמאל הקיצוני שכעת לדאבוננו נמצא בשלטון.

הדיון ביחס לארץ ישראל השלמה, עבר שלבים שונים. משאלות מוסריות של כיבוש עם זר, עבור בחששות בטחוניים כאלו ואחרים, דרך האמירה שרק היפרדות תבטיח את המדינה היהודית - הגענו לפרק חדש בתולדות הסכסוך העמוק בעם ישראל. הרצאתו פוקחת העיניים של ד"ר משה ברנט על בגידת האליטות וכעת האמירה המדהימה של גולן מלמדים על השלב הבא. לא עוד אתוס יהודי שמבקש את מקומו בעולם. היהדות שהומרה לציונות וביקשה את היחד הישראלי, הופכת למול עינינו לא רלונטית.

במקומה צצה מלחמה דמיונית של בני אור נגד בני חושך. כאשר מבחן הטוב כמעט מחייב את ההתנערות מן השייכות הלאומית, משום שזו מזכירה כביכול את הנאציזם. גולן וחבריו מבקשים להפשיט אותנו מן הלבוש הלאומי, שהוא עומק הזהות האישית שלנו – ולהתייחס אלינו כאסופת אנשים פרטיים שלכל אחד מהם הסיפור שלו. אין יותר ציונות כי אין יותר 'אומה' ואם אנחנו הולכים לצבא כדי להגן על הארץ - אנחנו עושים זאת בלית ברירה, כמו חיילים בצבא ארה"ב וכמו לוחמי האש או שוטרים בכל מקום בעולם.

המשטרה לא מבקשת לספר סיפור לאומי אלא אזרחי – להגן על האזרח הבודד מפני פגיעה ולשמור על שלום הציבור. כך גם הצבא לשיטתו של גולן – הוא לא מגן על צדק או שאיפה לאומיים, אלא על חייהם של מיליוני אנשים פרטיים שחשופים לסכנה. החלוקה של 'אדם' ו'תתי אדם' מזכירה לנו את האמירה של גולדה על ה'נחמדים' ו'הלא נחמדים' או של פרס על הישראלים ה'אמיתיים'. אבל בעוד שהקודמים ביקשו לייצר ישראליות נקיה ממזרחיות ודתיות מטרידים, גולן בונה כעת קומה חדשה של התנכרות.

ישראלי לא נחמד אפשר להפוך לחובב מוסיקה קלאסית שאוכל בסכין ומזלג. את הדתי אפשר לפתות לעבור לעולם האקדמאי הנאור ולהיות חלק מן האליטה. אבל 'תת אדם' לעולם לא יהיה אדם. זה מה שמסמן יאיר גולן – אלו המוסרים את נפשם על בנין הארץ מספרים סיפור לאומי ולא אישי. לכן הם תועבה בעיניו. אנשים שאינם ברי תיקון לעולם; תתי אדם.

אם ההשערה נכונה וגולן מלמד על תהליך עומק – אפשר לומר שלפנינו מחזה של יאוש עמוק של המחנה שלו. הוא יודע שלעולם לא יצליח להבקיע את המעוז הציוני-יהודי הזה. אין כסף שיקנה אותם ואין סכין ומזלג להציע להם. הם המבצר האחרון של האידיאולוגיה הציונית ששם מראה למולם - אל מול הנהנתנות האנוכית. אל מול ההפרטה הזו שמרוקנת את החיים ממשמעותם הלאומית הגדולה וההיסטורית. אל מול הצעת ההגשה שלהם לחיים דלים ומלאי בדידות – באים אלו שהנשמה שלהם מספרת את סיפורה של האומה היהודית ההיסטורית וככל שהיא מאירה יותר, כך היא מטילה אימת מוות על השמאל הקיצוני.

לא צריכים להיבהל מגולן ומחבריו, אלא לחשוף את החידלון שבו הם חיים. להציע את תנועת החיים הלאומית שלא גוועה למרות כל הנסיונות הנואלים, בסיוע קרנות ממשלתיות זרות שממשיכות את שאיפת ההשמדה ליהודים – באמצעים הומניים. המחנה הימני והמסורתי חזק מאוד והוא חייב לצופף שורות ולהתגונן מנטלית מפני המזימות האלה. להגיב בתקיפות ובנחישות לניסיונות של גולן להפוך חלקים בחברה הישראלית לדמון שיקלוט את שנאתם.

הכותב הוא יו"ר המכון לאסטרטגיה חינוכית יהודית, הרב אהרון אגל-טל