בית כנסת בן כ-2000 שנים מתקופת בית שני נחשף בימים אלה במגדל, ישוב יהודי גדול מימי בית שני, ששימש כבסיסו העיקרי של יוסף בן מתתיהו במלחמתו ברומאים בגליל בימי המרד הגדול. זהו בית הכנסת השני מתקופה זו שנחשף במגדל, וזהו המקרה הראשון שנחשף עד כה לקיומם של שני בתי כנסת ביישוב כלשהו מתקופת בית שני, תקופה שבה בית המקדש בירושלים עדיין עומד על תילו.

החפירות ארכיאולוגיות באתר נערכות על ידי חברת י.ג ארכיאולוגיה חוזית בע"מ בראשות ד"ר יהודה גוברין ובחסות מדעית של המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה. החפירה מתבצעת במסגרת מכרז של חברת נתיבי ישראל כחפירת הצלה לצורך הרחבת כביש 90 (צומת מגדל).

"חשיפתו של בית כנסת שני בישוב הגלילי שופך אור על חיי החברה והדת של היהודים בגליל בתקופה זו ומעיד על הצורך במבנה מיוחד ללימוד וקריאה בתורה ולהתכנסות חברתית. גילויו של בית הכנסת החדש במגדל, על ממצאיו הרבים, כגון נרות חרס, קערות זכוכית עשויות בתבנית, מטבעות וכלי האבן ששמשו לטהרה, מעיד על הקשר של יהודי מגדל עם ירושלים ובית המקדש", אמרה דינה אבשלום גורני מאוניברסיטת חיפה, שותפה לניהול החפירות.

מגדל, שמצויה בצידה הצפוני מערבי של הכינרת, הייתה לפני כ-2000 שנה, ישוב יהודי גדול, כשבתקופת חורבן בית שני היא שמשה כבסיסו העיקרי של יוסף בן מתתיהו במלחמתו ברומאים בגליל. מגדל מוזכרת גם בכתבים הנוצריים כמקום הולדתה של מרים המגדלית, שהייתה תומכת מרכזית בישוע ונודעה כ"שליחת השליחים".

צידה המזרחי של מגדל נחפר לפני למעלה מעשור על ידי רשות העתיקות (בניהולה של דינה אבשלום גורני) ובחפירות אלו התגלה בית כנסת, שתוארך גם הוא לימי בית שני. במרכז בית הכנסת נמצאה אבן ייחודית ועליה תבליט מנורה בעלת שבעה קנים, כשהסברה של החוקרים הייתה כי האמן שחרט את המנורה שחזר את המנורה שהוצבה בבית המקדש. אבן זו מוצגת כיום בתערוכה של רשות העתיקות "שביל הסנהדרין" בבית יגאל אלון.

בית הכנסת שנחפר בימים אלה, נחשף בחלקו לראשונה בחפירות בדיקה שבצעה רשות העתיקות בתחילת השנה עבור נתיבי ישראל בניהולו של ברק צין. רשות העתיקות הצביעה בחפירות על קיום מבנה ציבורי מהתקופה הרומית אולם בגלל שנחפר רק חלק קטן ממנו, לא היתה הגדרה לגבי מהות המבנה ושימושו. המשך חפירת ההצלה הנוכחית, חשפה מבנה רחב ורבוע הבנוי אבני בזלת וגיר, ובו אולם מרכזי ושני חדרים נוספים. קירות האולם המרכזי מטויחים בטיח לבן וצבעוני ובצמוד להם נבנה ספסל אבן, המטויח גם הוא. את תקרתו של האולם, שהייתה ככל הנראה עשויה עץ וטיט, תמכו שישה עמודים מהם השתמרו באתרם שני בסיסי אבן. חדר קטן בצידו הדרומי של האולם נמצא מדף אבן מטויח וייתכן כי שימש כחדר לאחסון המגילות.

בעת החפירות של שנת 2009, היה זה למעשה בית הכנסת הראשון מתקופת בית שני שהתגלה בגליל – והתשיעי בכל הארץ. מאז התגלה עוד בית כנסת אחת מהתקופה בגליל וכעת לא רק שנמצא עוד בית כנסת, אלא שמדובר בפעם הראשונה שמתגלה בית כנסת שני באותו היישוב. לדברי החוקרים, גילוי זה שופך אור חדש על החיים היהודיים בימי בית שני. "בתקופה זו בית המקדש עדיין קיים ולכן הסברה הייתה שמיעוט העדויות על בתי כנסת נבע מכך שאולי זה לא היה מבנה נפוץ. כלומר, לאור מרכזיות הפולחן בירושלים, אולי לא היה צורך בבתי כנסת רבים ביישובים עצמם", אמרה פרופ' עדי ארליך, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה.