כשחה"כ גלעד קריב מציע את הרעיון ההזוי למול ילד לא יהודי לפני יציאתו מבית החולים ועוד מעז לומר על כך שזה לפי דין, הוא לפני הכל עושה צחוק.
אם אתה פוגע בגופו של ילד קטן, אתה צריך סיבה מאוד מאוד חזקה. צווי מאת הבורא למשל. אם אתה לא מתכוון לזה וחושב שעל ידי חיתוך בבשר בלבד, יוצאים יהודים, אתה מראה על עצמך שלא רק שאתה לא 'רב', אתה גם אדם לא רציני.

ברית מילה אינה המצאה של בני אדם. היא עוברת אצל מאות מיליוני יהודים במשך אלפי שנים ואלמלא היינו בטוחים שממש הצטוינו עליה, בחיים לא היינו מעיזים לעשות דבר כזה.

אז בתורה שבאה מסיני קיבלנו לא רק שהברית היא אחר שמונה ימים ולא בשעה שמשתחרר ילד מבית החולים, היא גם לא יכולה להפוך גוי ליהודי רק באמצעות מעשה בבשר. היהדות היא ברית בינינו ובין בורא עולם והיא זאת שיצרה את הגיניוס היחודי הזה בתולדות העמים. טובי החושבים בעולם ניסו לפענח את סוד הקיום היהודי ואת הכוח המוסרי שקיים בו מן הימים שבהם המילה 'מוסר' עדיין לא נהגתה. בסופו של דבר אין הסבר רציונלי לזה. אלא אם כן נלך על מסלול של גזענות ונאמר שיש לנו גנטיקה משובחת יותר. לא הגנטיקה עושה אותנו, אלא המימד האלוהי שטבוע בנו וכדי להכנס לברית הזאת, צריכים מעט יותר מהחלטה ממשלתית שיהיה חתום עליה מנסור עבאס.

צריכים עזות מצח מיוחדת לבטל בהנף יד ובלשון קולחת את העולם ההלכתי, שהוא עמוק ורחב ומצריך לימוד של שנים רבות עד שאדם מגיע לעמדה של פוסק הלכה. רובנו לא מכירים לעומק את התחום, אבל נסו לפתוח פעם ספר תשובות של הרב עובדיה יוסף לדוגמא ותקראו קצת. תבינו איזה רוחב דעת וידע מקיף ועמוק נדרשים, כדי לפסוק הלכה אחת בתורה שלנו.

לפני הכל צריכים להשיב את הכבוד. אם קריב רוצה לקרוא לעצמו רב, מדוע שראש מכללה לרפואה משלימה לא יקרא לעצמו פרופסור ויחלק תארי דוקטור לבוגריו? גם מטפלים אלטרנטיביים יודעים להעניק מרפא לחולים ולפעמים הם עושים זאת אפילו טוב יותר מרופאים קונבנציונליים. אבל כל אחד מבין שתארי דוקטור ניתנים מתוך אקדמיות מסודרות שיש להם דיסציפלינות מחקר ושהן דואגות שמי שמקבל את התואר יעמוד בהן. קריב מגדיל לעשות ולא רק מבקש עמדה של איש תורה, במקום שאין לו בו מושג של ממש, אלא מייצג תנועה שמתיימרת לשנות את התורה עצמה. ככה סתם כי לא טוב לה בעין. בערך כמו שה'פרופסור' שמנהל את המכללה לרפואה משלימה יחליט להודיע שאנטיביוטיקה אינה טובה לטיפול, כי לא בא לא בטוב להכניס חומרים זרים לגוף.

אנחנו צריכים לשמור על הצורה הלאומית שלנו. לא כולנו דתיים אבל כולנו מחוייבים בכבוד אל הרקע התרבותי העצום שעשה אותנו למי שאנחנו. כשאנחנו שומעים אנשים כמו קריב עם רעיונות מופרכים, לפעמים קשה לנו לשים את האצבע על הנקודה. אבל דומה שלפני כל דיון, צריכים לשאול מי עומד מולך. זה לא רציני לשים רבאיי רפורמי אל מול כל חכמי ישראל. לא רציני ומבזה. לא את הרבנים - אותנו כיהודים.

הכותב הוא יו"ר המכון לאסטרטגיה חינוכית יהודית, הרב אהרון אגל-טל