הפרעות קשב וריכוז מתבטאות בהקשרים חברתיים, לימודיים ותעסוקתיים רבים: מכירים ילד שלא מסוגל לשבת למשך כל השיעור? יש לכם חבר שאף פעם לא נותן לכם לסיים משפט? או מכר שתמיד שוכח את המעיל שלו בעבודה? יתכן שהם סובלים מהפרעת קשב וריכוז.

 עושים סדר: מה ההבדלים בין ADHD ל-ADD?

כשמדברים על הפרעות קשב וריכוז, ודאי שמעתם פעם מישהו מספר שיש לו ADHD, ואולי אתם דווקא מכירים מישהו שסובל מ-ADD. אבל מה בעצם ההבדל בין השניים? ומה ראשי התיבות הללו מסמלים? בואו נעשה סדר.

 מה זה ADHD?

ראשי התיבות ADHD מייצגים את הביטוי ״Attention Deficit Hyperactivity Disorder״, שמשמעותו הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. באופן כללי, אנשים עם ADHD מתאפיינים בטווחי קשב וריכוז קצרים, בהתנהגות חולמנית וברגישות גבוהה לגירויים, המובילה להסחות דעת תכופות. כמו כן, הם נוטים לרוב להתנהגות אימפולסיבית ופעלתנות יותר (למשל, מתקשים לשבת לאורך זמן, או נוטים להתפרץ כשאנשים אחרים מדברים).

באופן ספציפי יותר, נהוג כיום להבחין בין שלושה סוגים של ADHD:

• ADHD עם מאפיינים של קשב וריכוז.
• ADHD עם מאפיינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות.
• ADHD עם כל המאפיינים.

אז מה זה ADD?

ראשי התיבות ADD מייצגים את הביטוי ״Attention Deficit Disorder״, שמשמעותו הפרעת קשב וריכוז. האבחנה הופיעה לראשונה בשנת 1980, בגרסה השלישית של ה-DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקני), מתוך ההנחה כי היפראקטיביות איננה הרכיב המרכזי של הפרעות קשב.

במרוצות השנים הוצאה האבחנה הזו מה-DSM וכיום איננה נחשבת אבחנה רשמית עוד. למרות זאת, עדיין נעשה שימוש נרחב בביטוי ADD על מנת לתאר את הסוג הראשון של ADHD שהוזכר מעלה, אשר לא מתאפיין באימפולסיביות והיפראקטיביות, אלא במאפיינים של קשיי קשב וריכוז (למשל, אנשים שדעתם מוסחת בקלות או נוטים לאבד חפצים לעיתים תכופות, אך לא נוטים לפעלתנות יתר).

 איך אפשר לטפל בהפרעת קשב וריכוז?

בין אם מדובר בהפרעת קשב וריכוז ללא מאפיינים של אימפולסיביות (הידועה בכינויה ADD), ובין אם מדובר ב-ADHD שכולל היפראקטיביות, הטיפולים הנפוצים ביותר כיום להפרעות קשב וריכוז הם טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי. בעוד ישנם מחקרים שמציעים כי טיפול התנהגותי יכול להחליף ולייתר את השימוש בתרופות, מחקרים אחרים הסיקו שהשילוב בין שתי צורות הטיפול הוא היעיל ביותר.

 טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי המקובל היום להפרעת קשב וריכוז הוא טיפול בתרופות ממריצות המבוססות על החומר מתילפנידאט הידועות בשמות המסחריים ״ריטלין״, ״קונצרטה״ ועוד. התרופות ניתנות במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי, וחשוב לשמור על מעקב סדיר על מנת לווסת את מינוני התרופה באופן מיטבי.

 טיפול התנהגותי

טיפול התנהגותי נחשב לטיפול הלא-תרופתי היעיל ביותר להפרעות קשב וריכוז. בקרב ילדים, טיפול התנהגותי יכלול הדרכת הורים, כך שהמטפל ילמד את ההורים להגיב באופן עקבי להתנהגויות המזיקות של הילד, לעזור לילד לסגל טכניקות התמודדות עם קשיים, וללמוד כישורים חברתיים. בקרב מבוגרים, לרוב בוחרים בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, במסגרתו המטפל עוזר למטופל ללמוד טכניקות לוויסות רגשי, להתגבר על הרגלים רעים, ולשנות דפוסי חשיבה שמזיקים להערכה העצמית שלו.

 זכרו, כי על אף שטיפול תרופתי יכול להועיל בשמירה על ריכוז, תרופות לא יכולות ללמד כיצד ליצור חברויות חדשות, כיצד לשמור על כללי נימוס, וכיצד להיפטר מהרגלים רעים.

למידע נוסף בנושא הפרעות קשב וריכוז היכנסו לדף המאמר באתר בטיפולנט המציע כתבות מקצועיות, לקסיקון מושגים ואינדקס מטפלים עדכני.