משרד החינוך פרסם היום (שני) את אחוזי הזכאות לבגרות בשנת תש"ף. הנתונים מצביעים על עלייה של 3.7% בשיעור הזכאים. 

משרד החינוך פרסם תמונה כוללת של מצב החינוך בארץ. התמונה כוללת 20 מדדים המציגים את ההישגים של החטיבה העליונה בשלושה אשכולות: למידה והישגים, ערכים ואקלים חינוכי, התמדה ונשירה. מגוון המדדים נותן מבט רחב על מערכת החינוך, ומשקף את העשייה החינוכית המאומצת, הרבה והמגוונת של צוותי החינוך בבתי הספר.

שיעור הזכאות לתעודת בגרות מקרב מהלומדים ב-י”ב עמד בשנת הלימודים תש"ף על 73.4%.

שיעור הזכאות לפי מגזרים תש"ף
• במגזר היהודי: 75.8% זכאים לבגרות
• בחברה הערבית (ללא מזרח ירושלים):69.4% זכאים לבגרות
• במגזר הדרוזי: 89.2% זכאים לבגרות
• החברה הבדואית בנגב: 58.1% זכאים לבגרות

שיעור הזכאות לפי פיקוח תש"ף
• בפיקוח הממלכתי: 83.9% זכאים לבגרות
• בפיקוח ממלכתי דתי: 85.9% זכאים לבגרות
• בפיקוח החרדי: 24% זכאים לבגרות

זכאות לפי מגדר תש"ף
• בנות: 75% זכאיות לבגרות
• בנים 71.6% זכאים לבגרות

איכות התעודה תש"ף
• שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת מקרב הלומדים ב-י”ב: 10.8%
• שיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה 4 יח״ל: 20.1%
• שיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה 5 יח״ל: 15.6%
• שיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 4 יח״ל: 22.3%
• שיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 5 יח״ל: 41.5%
• מדד טוהר בחינות (אחוז מחברות בחינה פסולות): 0.9%
• מדד אירועי שק"ד (פער בין הציון הבית ספרי לציון של הבחינה החיצונית): 1%

למידה והישגים תש"ף
• במדד קבלת הערכה ומשוב מקדמי למידה מהמורים נרשמה ירידה
• תש"פ 53% לעומת תשע"ט: 56%
• במדד מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה נרשמה ירידה
• תש"פ 49% לעומת תשע"ט: 52%
• במדד פרקטיקות הוראה- למידה–הערכה איכותיות נרשמה ירידה
• תש"פ 53% לעומת תשע"ט: 56%

אשכול ערכים ואקלים חינוכי
• במדד המעורבות באירועי אלימות נרשמה יציבות
• תש"פ 6% לעומת תשע"ט: 6%
• במדד קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים נרשמה יציבות
• תש"פ 47% לעומת תשע"ט: 47%
• במדד התחושה כללית חיובית כלפי בית הספר נרשמה יציבות
• תש"פ : 71% לעומת תשע"ט: 70%
• במדד העידוד למעורבות חברתית ואזרחית נרשמה ירידה
• תש"פ 54% לעומת תשע"ט: 60%

אשכול התמדה ונשירה
• שיעור ההתמדה: 80.2%
• שיעור הנשירה: 0.6%
הסברים: ככלל, לאורך השנים האחרונות חלה ירידה בשיעור הנשירה, זאת לאור העבודה המקיפה שמבצע אגף ילדים ונוער בסיכון.
- נתון הנשירה לשנת הלימודים תש"ף מתייחס גם לתקופת הקורונה, בה חלק מהשנה נעשה באמצעות הלמידה מרחוק. בתוך כך, ובשל הנסיבות החריגות של מגיפת הקורונה, דיווח המנהלים אודות הגעת התלמידים אל המוסד החינוכי היה חלקי. באותו עניין יצויין, כי בשל אותן נסיבות לא חלה חובת דיווח.

הסמכות טכנולוגיות בקרב תלמידי י"ב
• שיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות:65.1%
• שיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות ולתעודות בגרות והסמכה המאפשרת לימודי טכנאים והנדסאים:49.3%
• שיעור הזכאים לתעודת הסמכה טכנולוגית מצטיינת - עם אנגלית ומתמטיקה מורחב: 10.5%

גם נתוני השקיפות התקציבית לשנת הלימודים תש"ף פורסמו היום על ידי משרד החינוך. הנתונים מצביעים על 3 ממצאים עיקריים:

תלמיד בפריפריה מתוקצב יותר מאשר תלמיד במרכז
תלמיד מהדרום ומהצפון מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מהמרכז.
תלמיד בבית ספר יסודי ממחוז צפון מתוקצב בממוצע ב-18,566 ₪, ותלמיד ממחוז דרום ב- 18,360 ₪ בממוצע. זאת לעומת תלמיד ממחוז מרכז המתוקצב ב- 15,538 ₪ ותלמיד ממחוז תל אביב המתוקצב ב- 15,259 ₪.

תלמיד בעשירון טיפוח נמוך מתוקצב יותר מאשר תלמיד בעשירון טיפוח גבוה
ביסודי ובחטיבת הביניים קיימת דיפרנציאליות באשכולות כלכלי-חברתי - תלמיד מאשכול למ"ס נמוך מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מאשכול למ"ס גבוה.
תלמיד בבית ספר יסודי השייך לאשכול למ"ס 1-2 (חלש) מתוקצב ב- 19,119 ₪ בממוצע, לעומת תלמיד השייך לאשכול למ"ס 9-10 המתוקצב בממוצע ב- 14,159 ₪.

גידול משמעותי בתקצוב לתלמיד מהחברה הערבית
במגזר הערבי חל הגידול הגבוה ביותר בתקציב הממוצע לתלמיד בין השנים תשע"ב-תש"ף, בחינוך היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.
התקציב לתלמיד ערבי ובדווי ביסודי גדל פי 1.5 יותר ביחס לתקציב של תלמיד יהודי באותו שלב חינוך. בחטיבת הביניים התקציב לתלמיד במגזר הערבי והבדווי גדל פי שניים ביחס לתקציב של תלמיד במגזר היהודי. עלות ממוצעת לתלמיד ערבי בחטיבה העליונה עלתה ב-60% בין השנים תשע"ב-תש"ף, מ-17,130 ₪ בשנת תשע"ב ל- 27,330 ₪ בשנת תש"ף.