מחקר משותף של ארגון לביא ותנועת 'אם תרצו' מגלה כי מעל לשני שליש מפיגועי האבנים וזריקת בקבוקי תבערה הסתיימו ללא עונש מאסר.

במחקר נבחנו אלפי מקרים של זריקות אבנים ובקבוקי תבערה ביו''ש בשנת 2019 ובשנת 2020.

מן אלפי המקרים עולים כי 99 אחוזים מכתבי האישום נגד מחבלים בנוגע לידוי אבנים וזריקת בקת''בים אשר הוגשו על ידי הפרקליטות הצבאית בשנים 2019-2020, הסתיימו בהסדרי טיעון ובענישה מקילה.

עוד עולה כי רק 285 מתוך 865 התיקים של זריקת בקבוקי תבערה ביהודה ושומרון בשנת 2019 ו-2020 הסתיימו במאסר. שאר המקרים הסתיימו ללא עונש מאסר בפועל.

בנוסף, פחות משליש - רק 408 מתוך 1283 מקרים, של ידוי אבנים ביהודה ושומרון בשנת 2019 ו-2020 הסתיימו במאסר. שאר המקרים הסתיימו במאסר על תנאי או בקנס - כאמור, ללא עונש מאסר בפועל.

כזכור, על פי החוק, ניתן לגזור עונש של עד 20 שנות מאסר בעבירות מסוג זה. 

יו"ר ארגון לביא עו"ד אביחי בוארון: ''את טרור בקבוקי התבערה וזריקות האבנים יש לגדוע וניתן לגדוע. הממצאים צריכים להדיר שינה מעינינו, כעת מתברר שמדובר בשיטה והפרקליטות הצבאית אינה חותרת למיצוי הדין ולהכרעה בתחומי אחריותה, וכך יורדים לטמיון מאמצים רבים שהושקעו בלכידתם ובהבאתם לדין של המחבלים. לא נקבל מצב שחיי תושבי איו"ש מאוימים שוב ושוב על ידי פורעים, וכשסוף סוף עוצרים את אותם הפורעים, מחכה להם בפרקליטות הצבאית דלת מסתובבת בדמות עסקת טיעון מקלה. אנו קוראים לבדק בית יסודי במערך התביעה הצבאית בכל הנוגע לחתימות הסיטונאיות של הפרקליטות הצבאית על עסקאות טיעון עם נאשמים בעבירות ביטחון''.

ראש אגף מדיניות ומחקר בתנועת אם תרצו, אלון שוורצר: ''הפרקליטות הצבאית נמצאת בחזית המאבק המשפטי בטרור, וככזו עליה להוביל מאבק חסר פשרות במי שיוזם ומבצע פעילות טרור. התמונה שמצטיירת מניתוח הנתונים היא עגומה ביותר. במקום להיות חוד החנית במאבק בטרור ולחתור למגע ולניצחון, הפרקליטות הצבאית מעדיפה להגיע להסדרי טיעון עם המחבלים. הגיע הזמן לשינוי כיוון בפרקליטות הצבאית. היא צריכה לאמץ קו תקיף ולוחמני כדי להגדיל את ההרתעה נגד הטרור''.

עו"ד מוריס הירש, לשעבר ראש התביעה הצבאית באיו"ש: ''מדובר בפגיעה חמורה בביטחון המדינה. דווקא במקום שבו ניתן עוד לייצר הרתעה, הפרקליטות הצבאית מקלה בעונש. לא פעם אנחנו רואים את המחבלים שמואשמים ברצח או פיגוע, ואלה אותם אנשים שבעבר הגיעו לבית הדין בגלל יידוי אבנים או בקבוקי תבערה. אם היו מקבלים בצעירותם עונש כבד יותר, ייתכן שלא היו חוזרים לטרור אחר כך".