"אין מספיק דירות בפתח תקווה, קצב הבנייה בעיר נמוך מאוד עקב קשיים רגולטוריים של הרשות המקומית והשלטון המרכזי תחום ההתחדשות העירונית תקוע בבירוקרטיה וכך לא ניתן לממש את הפוטנציאל הרב שהעיר מציעה לתושבים", כך אמר אהרון דינוביץ', יו"ר ארגון קבלני פתח תקווה, בכנס התחדשות עירונית שקיימה מינהלת כרמים במוזיאון פתח תקווה לאומנות.

דינוביץ' השתתף בפאנל התחדשות עירונית שבו נכחו גם מהנדס העיר פתח תקווה איציק אוז'לבו, אדריכל העיר ומנהל אגף רישוי ניצן ברכן, מנהל אגף תכנון עיר משה שמרלר, ומנהל מינהלת כרמים נעם סלע. את הפאנל הנחה יורם שמי, יו"ר הוועדה המוניציפאלית וחבר הנהלת ארגון קבלני פ"ת. המשתתפים דנו בנושא ההתחדשות העירונית בפתח תקווה, בתקשורת בין היזמים לנציגי העירייה, ולקידום הפרויקטים בפועל בהווה ובעתיד.

לדברי דינוביץ', "הדבר הכי חשוב ליזמים שבונים בפועל או מתכננים לבנות הוא ודאות תכנונית, ובפתח תקווה כמו בשאר הרשויות האחרות אין ודאות שכזו. השלטון המרכזי לא היה פעיל בשנתיים האחרונות והשלטון המקומי השתלט ובפועל עשה מה שהוא ראה לנכון. הרגולציה ברשויות המקומיות ובמערכת הממשלתית, היא האסון של ענף הבנייה, יזמים עוברים סיוט מתמשך בדרך לקבלת היתרי בנייה. אני פעיל בענף כבר 40 שנה ושמעתי המון דיבורים על רצון לשינוי – אך בפועל העניינים תקועים למרות המאמצים של ראש העיר ומנהל הנדסה לקדם רפורמות שיזרזו ויקלו על הוצאת היתרי הבנייה. אני תקווה ששיתוף הפעולה של הממשלה החדשה עם העירייה יביא איתה את השינוי המיוחל.

דינוביץ' הוסיף כי הקמת המינהלת להתחדשות עירונית בפ"ת הייתה במקום והביאה תנופה גדולה לעולם הבנייה בעיר "אין ספק שמדובר במהלך מצוין, התנהלות המינהלת ראויה ומקדמת ושהקמתה הייתה צעד נבון".

מנהל המינהלת נעם סלע הגיב ואמר, כי "בכל הקשור להתנהלות המדינה אין לנו שליטה, אנחנו משתדלים לעשות ברמה המקומית את כל שניתן כדי לקצר את משך ההליכים. פעם היה לוקח בממוצע כ-3-5 שנים לקבל היתר, המטרה שלנו במינהלת בפ"ת היא לחתוך את הזמן בשליש, ולצמצם את הבירוקרטיה המקומית – אלה הנחיות ברורות מראש העיר רמי גרינברג. עולם התכנון מאבד שנה-שנתיים בשטחים האפורים – כל מה שבין לבין, בין אישור בוועדה מקומית לאישור במחוזית, בין הפקדה עד פרסום, בין האישור עד להיתר וכדומה. אם נשכיל ברשות המקומית לחתוך בזמנים האלו – דיינו".

יורם שמי אמר, כי "מחירי הדירות עולים כי אנחנו בונים פחות, לא מסיבה אחרת. אם אנחנו מצליחים לבנות רק יחידות בודדות בשנה, הן נחטפות כמו לחמניות, אבל זה ממש לא מספיק. הביקוש גדל והולך, אנשים צריכים מקום לגור בו, אבל אין מספיק דירות. אנו פונים לקברניטי העיר - אנחנו צריכים עזרה בנושא זה".

לדברי מהנדס העיר איציק אוז'לבו, "הנתון העיקרי שניתן ללמוד מתוכנית המתאר שגיבשנו בפ"ת הוא שרוב הבנייה בעיר בשנים הקרובות תהיה בהתחדשות עירונית, במתחמים שלמים בעיקר. התפקיד שלנו הוא לוודא שזה יקרה ושתיעשה התחדשות עירונית טובה ונכונה שתשרת נאמנה את התושבים שיתגוררו במתחמים האלה. החוכמה היא לא רק לייצר דירות אלא לייצר אותן נכון. צריך להבין שתכנון טוב לוקח זמן, צריך להתאימו למרקם העירוני ולייצר תוכניות ארוכות טווח וברות קיימא. לגבי תמ"א 38 אנחנו חושבים בניגוד לרמת גן ותל אביב שזה כלי חשוב בהתחדשות עירונית ברוב המרקם הקיים של פתח תקווה ואנחנו לא פוסלים את הכלי הזה. אנו משתמשים בכל הכלים הקיימים של התחדשות עירונית על מנת ליצור את השכבה הבאה של המרקם העירוני, ונראה את התוצאות בעוד 3-4 שנים – יהיה כאן שינוי תדמית לעיר, שינוי מהות ושינוי צורה. פתח תקווה זו עיר שיש לה הרבה מה להציע וניקח אותה למקומות אחרים".

שמי שאל את נציגי העירייה מדוע היא מתעקשת לא לאפשר בניית בניינים בני 12-13 קומות במרכז העיר ובכך להרוויח גם שטחים ירוקים לרווחת הציבור, אלא רק מגבילה רק ל-9 קומות. אדריכל העיר ומנהל אגף רישוי ניצן ברכן השיב ואמר כי "ציפוף זה לא דבר רע, אבל במקומות צפופים ממילא אי אפשר להגדיל עוד יותר את הצפיפות ודווקא הריסה ובנייה מחדש זה פתרון טוב בהם".

גם מהנדס העיר אוז'לבו הגיב לשאלה זו ואמר כי "לא ניתן לבצע התחדשות עירונית לכל בניין בפתח תקווה. אם העיר כולה תעבור התחדשות היא פשוט תקרוס. בשלב מסוים הדבר הזה ייעצר, אולי דיירים יקבלו פחות תמורות או שיצטרכו להוציא כסף מהכיס שלהם ולא רק יקבלו מתנה של 300 אלף שקל מהיזם. אי אפשר בתמ"א 38 להפוך בניין של 3 קומות ל-12 קומות, זה לא יכול לעבוד וזה גם יעבור את גבול הטעם הטוב". עינב עצמון, המתכננת של מינהלת כרמים, הוסיפה ואמרה כי בעירייה מקדמים תוכנית להתחדשות בניינית שתהווה מעין הדור הבא של תמ"א 38, שתגדיר בדיוק איפה אפשר לבנות בעיר וכמה.