מנהיג הימין וראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, השתתף היום באזכרה לזכר אחיו - גיבור ישראל סא״ל יוני נתניהו ז״ל.

בטקס השתתפו הנשיא הנבחר הרצוג, שגריר ארה״ב לשעבר דיוויד פרידמן ושר האוצר האמריקני לשעבר סטיבן מנושין, כמו גם חיילי סיירת מטכ״ל ומאות משתתפים נוספים, בהם חברי הכנסת של הליכוד.

הנשיא הנבחר הרצוג נשא דברים בטקס, לדבריו: "בכ"ט סיוון התשל"ו יצא יוני נתניהו למשימת הצלה נועזת מאין כמותה אשר ממנה לא שב. ב-45 השנים מאז אנטבה נצרבה בלב כולנו, במוחנו, בסיפורי המלחמה ובאתוס הלאומי של מדינת ישראל דמותו של יוני כדמות החייל, הלוחם, המפקד, האח והמנהיג אליה יש לשאת מבט וממנה ללמוד אומץ וגבורה.
 
אבי חיים הרצוג זכרו לברכה, לימים הנשיא השישי של מדינת ישראל אשר ייצג באותן שנים את מדינת ישראל באו"ם, תיאר ביומנו הכיצד הגיבה ארצות הברית שציינה באותו יום מאתיים שנה לקיומה, כחשמל שאחז בקהילה הבינלאומית סביב ההודעה על החילוץ באנטבה, וסיפר: "השכם בבוקר ארבעה ביולי עלינו על סיפונה של גוררת, שהסיעה אותנו אל נושאת המטוסים "פורסטל". עיינתי בגליון ניו יורק טיימס - מאמר המערכת המרגש מאד שלו הוקדש לחילוץ מאנטבה ונתן ביטוי לתחושות של כל בני החורין. עלה במוחי כי מעולם לא היתה יוקרתה של ישראל גבוהה יותר מאשר באותה הזדמנות. כשאורה ואני הגענו לפורסטל, יחד עם 4,000 אורחים אחרים, מצאנו את עצמנו במרכז תשומת הלב. במובנים רבים, הפעולה הישראלית באנטבה "גנבה את ההצגה" מחגיגות המאתיים של ארצות הברית.

מאות ניגשו לברכנו". את יוני בחר אבי לתאר כ"מפקד ברוך כשרונות, אחד מבכירי הלוחמים שלנו. נעשה מיד לגיבור לאומי, סמלה של רוח הלחימה הישראלית הגדולה.
 
ואכן, יוני היה גיבור ישראל תנכ"י. לגבורתו יצא שם דבר - האלוף שי אביטל סיפר על קרב עקוב מדם בין חיילי הסיירת לבין הקומנדו הסורי בקרבת מחנה נפח במלחמת יום הכיפורים, תחת פיקודו של יוני: "מה שראיתי אז היה תמונה שאזכור כל חיי; פתאום ראיתי את יוני מתרומם בשקט גמור, כאילו לא התחולל שם דבר. בתנועות־ ידיים לסמן לאנשים שיקומו אתו. הוא התחיל להתקדם כאילו שיחק בתרגיל־אש. הוא הלך זקוף, חילק פקודות לימין ולשמאל. אני זוכר את המחשבה שלי אז כחייל שלו: לכל הרוחות, אם הוא עושה את זה – אז אני לא מוותר! קמתי והתחלתי להילחם.
 
תיאורים אלו מהווים דוגמא ומופת למורשתו של יוני נתניהו: לוחם ללא חת שהעז לקום מול אש ואויב; מפקד שחייליו מתעצמים תחת הנהגתו מלאת התעוזה; אדם שכל מעשיו והכרעות חייו היו ביטוי לגבורת הנפש; ישראלי שיעשה הכל למען הגנה על הבית, על המדינה, על המולדת והעם.
 
כפי שהביע יוני במילותיו, במכתבים שאוגדו לספר "מכתבי יוני": "כיוון שאין לי כוונות לספר לנכדים שלי על מדינת־היהודים במאה העשרים כעל אפיזודה חולפת וקצרה באלפי שנות נדודים, אני מתכונן להאחז כאן בכוח רב".
 
והוא אכן נאחז ובכך גם זכרונו העצום בעשרות השנים שחלפו מני אז- נצח בחיי אדם ונצח גדול יותר, זועק בדממתו, בהיעדרו- אוהביו ובני משפחתו של יוני העניקו לנו מתנה יקרה אף יותר: הם חשפו בפנינו את האדם שלצד הדמות.
 
בזכותכם, משפחת נתניהו- תהיותיו והמאוויים האישיים ביותר של יוני ראו אור ב"מכתבי יוני", ספר אשר הפך קריאת חובה בכל בית והשפיע עליי כל כך שקראתיו פעמיים בעת שירותי הצבאי; בזכות האהבה לאחיכם הבכור והמסירות להנצחתו, השם "יוני" הפך שם קוד לישראלי היפה, למלח הארץ; אנו, כולנו, מצדיעים כאן היום לאדם שחסרונו עודנו מורגש וזכרונו חי וקיים- קרוב ליובל מאז לכתו.
 
מי ייתן ורוחו הטובה של יוני נתניהו תשרה על חיילי ומפקדי צבא ההגנה לישראל לדורותיהם, ולוואי, בני משפחה וחברים יקרים, שהזכרונות המופלאים מהאדם היקר שאיננו יביאו מזור ונחמה לביתכם. יהי זכרו ברוך".