היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות פרסמה היום (רביעי) את דוח הפעילות השנתי שלה, לפיו בשנת 2020 התקבלו 1,450 תלונות על גזענות ואפליה, פי שלושה יותר מהשנה הקודמת, שבמהלכה התקבלו 497 תלונות. 54% מהאירועים שדווחו נגעו ליחס גזעני ומפלה נגד יוצאי איתיופיה וערבים. ביחידה מייחסים את העלייה הדרמטית במספר התלונות להשלכות הבריאותיות והחברתיות של התפרצות נגיף הקורונה, לצד קיומה של מערכת הבחירות הקודמת לכנסת.

מנתוני היחידה עולה כי 27% מהאירועים שדווחו אשתקד היו בגין אירועי גזענות נגד יוצאי איתיופיה, 27% בגין אירועים דומים נגד אנשים ונשים מהחברה הערבית, 19% בגין אירועי אפליה נגד חרדים, 7% נגד יוצאי ברית המועצות לשעבר ו-20% נגד אחרים.

בנוסף, מפילוח התלונות לגבי יחס גזעני לפי קבוצות עולה כי 56% מהמתלוננים ליחידה בשנה שעברה פנו בקשר לאירועים ביחס לחברה החרדית, בעיקר סביב אמירות פוגעניות של אישי ציבור או אמירות נגד החברה החרדית, כאשר 15% נאמרו בקשר ליוצאי ברית המועצות לשעבר, 13% בקשר ליוצאי אתיופיה, 9% בקשר לחברה הערבית ו-1% נגד מבקשי מקלט ו-6% בקשר לשאר הקבוצות באוכלוסייה.

זאת ועוד, 26% מהתלונות היו בנושא אפליה במתן שירות ציבורי, 19% בנושא התבטאות גזענית, 15% בנושא אפליה בתעסוקה, 11% בפרסום גזעני או סטראוטיפי, 9% מהתלונות עסקו במשטרה וגורמי אכיפת החוק, 4% בנושא חינוך ו-3% בנושא ביצוע עבירות ממניע גזעני.

לצד הדוח, הובאו מספר דוגמאות לאירועי גזענות עליהם דווח ליחידה. כך למשל, אם ובנה מהחברה החרדית שהגיעו לקבל שירות רפואי בבית חולים ציבורי, נתקלו באמירה מצד המזכירה שהתקשרה לרופא כדי לדווח על הגעתם: "יש אצלי מישהו מבני ברק. איפה לשים אותו? מי מוכן לקבל אותו?", וכשנשאלה המכירה על ידי האם, רפואה במקצועה, מה פשר דבריה, ענתה לה: "מצטערת, אילו הנחיות משרד הבריאות". התלונה לא טופלה עקב סירובה של האם לשתף פעולה עם הגורמים.

באירוע אחר, התקבלה תלונה על התבטאות גזענית בקבוצת ווטסאפ מצדו של פקיד עזר בבית המפשט המחוזי שכתב: "איך זה שהכושון הזה חיוני ואתה לא?", זאת על רקע ההחלטה כי העובד ממוצא אתיופי נמנה עם העובדים החיוניים. אמירתו של הפקיד הופצה לעיני עשרות עובדים, בהם המתלונן. בעקבות האירוע, הוגשה תביענה בבית הדין למשמעת בשירות המדינה, שהחליט להרשיע את הפקיד בעבירות משמעת וגזר עליו עונש של נזיפה חמורה, הפקעת מחצית משכורת, הורדה בדרגה אחת למשך שנה ופסילה לקידום לתפקיד ניהולי או לתפקיד בכירה יותר למשך שנה.

בתגובה לדוח, מ"מ שר המשפטים בני גנץ אמר כי "הדוח שם זרקור על תופעות חשוכות שממשיכות לקרות בשירות הציבורי, חשיבותו וחשיבותה של היחידה בעבודתה לאורך כל שנת 2020 הייתה שנה קשה עבור אזרחי ישראל בצל מגיפת הקורונה שהשפיעה על רוב תחומי חיינו, ולצערנו גם הייתה קרקע פורייה לתופעות גזעניות רבות".

השופט פרופ' אליקים רובינשטיין, יו"ר המועצה הציבורית המייעצת, אמר בתגובה לדוח: "אף שהיחידה לתיאום המאבק בגזענות קמה על רקע גילויי גזענות כלפי עולי אתיופיה, 2020 התאפיינה במיוחד בגילויים כאלה כלפי הציבור החרדי, בעקבות משבר הקורונה, כפי שמגלים המספרים שבדוח, ובמידה מסוימת כלפי ערבים. במקום אחר כיניתי את תופעות הגזענות, המשתנות מתקופה לתקופה ומנסיבות לנסיבות, בשם 'גזענות ניידת', כלומר, כזאת המחפשת ומוצאת יעדים משתנים, שכלפיהם יכול 'הגזען הקטן', המצוי בתוך רבים מאתנו, למצוא את פורקנו. האתגר שלנו הוא להיאבק בכך".

עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, אמר בתגובה לפרסום הדוח: "שנת 2020 היוותה שנה מאתגרת למאבק בגזענות בשל צירוף נסיבות מיוחד של מספר גורמים: התפרצות נגיף קורונה, בחירות בפעם השלישית ברצף והעדר תקציב מדינה. תקופת הבחירות ותקופת הקורונה העלו שיח של שנאה וגזענות".

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הוקמתה בשנת 2017, במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי, כולל דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות והפליה, מעקב אחר יישום ההמלצות למיגור הגזענות על ידי משרדי הממשלה השונים ופילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית והפליה בשירות הציבורי.