בג"ץ דן היום (שלישי) ב-15 העתירות נגד חוק הלאום, ולראשונה נראה אם בית המשפט העליון יתערב בתוכן חוקי היסוד ויפסול אותם. כזכור, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות נחרצת להתערבות שיפוטית בחוק הלאום.

לעמדת היועץ המשפטי לממשלה "חוק הלאום מעגן בחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ובכך הוא נושא מסר חוקתי חשוב ביותר, תוך שהוא מעניק לבוש חוקתי לחזון המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, אך אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום''.

חברי תנועת "אם תרצו" התייצבו בפתח בית המשפט לקראת הדיון, והקימו מייצג מחאה "על כך שבג"ץ הופך את ישראל לרפובליקת בננות". במהלך המחאה חילקו פעילי "אם תרצו" בננות לעוברים ולשבים כדי "להמחיש עד כמה בג"ץ מנותק מהמציאות ומחשיב עצמו כממשלת על כל יכולה".

תן פלג יו"ר תנועת "אם תרצו" אמר: "עצם הדיון היום בחוקיותו של חוק יסוד הלאום פוגע באופן חמור בעיקרון הפרדת הרשויות, בשלטון החוק וביסודותיה הדמוקרטיים של המדינה. כעת הם מבקשים גם לדון בנשמת אפה- אופיה הדמוקרטי. מדובר בדיון ללא סמכות ההופך את ישראל לרפובליקת בננות ולא למדינה מתוקנת. אנו מצפים מנבחרי הציבור להדגיש במערכת הבחירות הקרובה את החשיבות להחזיר את האיזון לרשויות וביחוד לאזן את בג"ץ".

חוק היסוד אושר בכנסת ב-19 ביולי 2018, ברוב של 62 בעד, 55 נגד ושני נמנעים, והוא קובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה זכותו הטבעית להגדרה עצמית, זכות שבמדינת ישראל היא ייחודית לעם היהודי.

בנוסף, החוק מעגן בחוק יסוד את מעמדם של סמל מדינת ישראל, דגל ישראל והתקווה כהמנון המדינה, לוח השנה העברי, חגי ישראל ומועדיו והשפה העברית כשפת המדינה. כמו כן קובע החוק שהמדינה תעודד התיישבות יהודית, שירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל, וכי הערבית לא תיחשב שפה רשמית אלא שפה בעלת מעמד מיוחד.

https://contactgbs.com/court/