השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה נשלח הערב (חמישי) מכתב לנציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, בבקשה לנקיטת הליכים כנגד המשנה ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר.

השר אוחנה: "דינה של הגב' זילבר, כפקידה הכפופה להוראות התקשי"ר, אינו כדינו של כל אדם. בעוד האחרון רשאי לומר בחופשיות את כל אשר על ליבו, בוטה וקשה ככל שיהיה, בלי מגבלות זולת מגבלות החוק הרי שבעניינם של עובדי מדינה, מתוך תפיסה שבהתבטאויותיהם כעובדי מדינה חלה עליהם אחריות מיוחדת. "אסור על העובדים המנויים בפסקה 42.321 לבקר את הממשלה ומשרדיה ובכלל זה מדיניותם, במסיבת עיתונאים, בראיון עם עיתונאי, בנאום במקום פומבי, בשידור, בעיתון או בספר".

כך, זכות השמורה בדין לכל אזרח לבקר את השלטון הנבחר כרצונו – ניטלה בדין מעובדי המדינה בנסיבות שפורטו, כדי להגשים את היותם "משרתי ציבור" שתפקידם להוציא לפועל את מדיניותו של הדרג הנבחר – תהא זו נכונה בעיניהם, או לא נכונה. דבריה של הגב' זילבר לא היו רק דברי "ביקורת" נוסח "פייק מנהיג" כלפי הדרג הנבחר אלא גם על מדיניותו ממש, לרבות באשר לסוגיית מינוי בכירים; כמו גם בהתייחס למדיניות, שלדעתה אינה מקודמת על ידי נבחרי הציבור.

דבריה של הגב' זילבר, ובייחוד ביקורתה של שיח המשילות, המצוי אכן בלב ליבה של המחלוקת הפוליטית בישראל, שנויים במחלוקת ציבורית ופוליטית עמוקה, ולראייה -התגובה הציבורית הרחבה לדברים שבאה בעקבותיהם, והתייחסותם של נבחרי ציבור ממרחבי הקשת הפוליטית, כאשר חלקם תומך בדברים, בעוד אחרים מסתיים מהם מכל וכל.

בדבריה, מבלי להיכנס לתוכנם או למידת נכונותם אלא רק לסערה שחוללו ולפגיעה בערכי שירות המדינה, שאמורים להישמר מאמירות המצויות בליבה של המחלוקת הפוליטית פגעה הגב' זילבר בשירות המדינה כולו. קל וחומר כשהדברים באו מפיה של עובדת ציבור ותיקה ובכירה.

הפגיעה היא גם בעובדי מדינה רבים נוספים שהיו רוצים מאוד להשמיע את עמדותיהם הפוליטיות אך גוזרים על עצמם איפוק, בהכירם בהוראות התקשי"ר ובאחריות הרבה הנובעת מתפקידם. אי מתן תגובה חריפה לדברים עלולה לפרוץ את הסכר, ולבטל – הלכה למעשה – את הניטרליות והאובייקטיביות האמורות לאפיין את שירות המדינה.

עובדי המדינה אינם יכולים לעשות שימוש בבמה שניתנה להם מתוקף תפקידם הממשלתי לקידום עמדותיהם הפוליטיות. שמורה להם הזכות, כמובן, לסיים את תפקידם ולהעמיד עצמם ככל אזרח אחר.

דווקא כיבוד הדרג הפקידותי, שהוא הכרחי לתפקודה התקין בכל מדינה – מחייב לוודא שלא ייפרק העול וייפרצו הגבולות בין השיח המתקיים בו לבין שיח ה"רחוב", כזה המותר לכל אדם אחר".