לקראת תחילת הדיונים של ועדת סל הבריאות, האיגוד הנוירולוגי פרסם את ההמלצות שלו ודרש לשנות את אופן הטיפול בחולי טרשת נפוצה ואפילפסיה 

ג.ש הוא מנכ"ל של בית דפוס בנתניה. בשנת 1995 הוא אובחן כחולה אפילפסיה, כשבמקרה זו גם השנה שבה הוקם לראשונה סל התרופות. ש.פ לעומת זאת, הוא מנכ"ל בית דפוס ברעננה, שאובחן בשנה זו כחולה טרשת נפוצה. בשנים הרבות שחלפו מאז שאובחנו אותם מנכ"ל בית דפוס בנתניה ומנכ"ל בית דפוס ברעננה, חלו אינספור שינויים בענף הדפוס וכנ"ל לגבי ענף הפרמקולוגיה. אך בעוד ששני המנכ"לים הקפידו להצטייד בטכנולוגיה החדישה ביותר ולעדכן את השירותים שהם מציעים באופן מתמיד, בסל התרופות לא חלו כל שינויים הרלוונטיים אליהם. 

לאור זאת, לקראת תחילת הדיונים של ועדת סל הבריאות בשלהי חודש אוקטובר האחרון (2020), האיגוד הנוירולוגי פרסם שורה של המלצות ובקשות, שכללו בראש ובראשונה דרישה לשינוי הפרדיגמות הטיפוליות במטופלים כמו ג.ש וש.פ, הסובלים מטרשת נפוצה ואפילפסיה. 

מה הוביל לדרישות של האיגוד הנוירולוגי?

לטענת האיגוד, בשנת 1995 נרשמו בסל 14 תרופות שונות לטיפול באפילפסיה אך מאז ועד היום באו לעולם תרופות חדשות שהינן בעלות תופעות לוואי קלות יותר באופן משמעותי. התרופות החדשות פועלות במנגנונים שונים ולפיכך מאפשרות להעניק את הטיפול הנכון ביותר לסוגים שונים של מטופלים. במילים פשוטות, נכון להיום ישנה אפשרות להעניק טיפול מסוים למנכ"ל של בית דפוס בנתניה שזה עתה חגג את יום הולדתו ה-50 במספר, טיפול אחר לאישה בגיל הפוריות וטיפול שונה לגמרי לאדם המתמודד במקביל עם מחלה אונקולוגית. 

הבעיה היא, שנכון להיום הרופאים מחויבים לנסות לטפל בחולי אפילפסיה בשלב הראשון עם תרופות ישנות מאוד ורק אם הטיפול נכשל, עומדת להם האפשרות להתקדם לתרופות החדשות. כפי שניתן להבין, אין סיבה מוצדקת להקשות על החולים, שבנוסף למחלתם נאלצים להתמודד עם מגבלות בירוקרטיות שאינן מתיישבות בקנה אחד עם השיקולים הרפואיים. 

אותו מנכ"ל של בית דפוס בנתניה הוא רק אחד מתוך כ-90,000 חולי אפילפסיה החיים בישראל, ששליש מהם אינם מאוזנים תרופתית. בהקשר זה נציין כי מדי שנה מאובחנים בישראל כ-5,000 חולי אפילפסיה חדשים. 

מה בעצם דורש הארגון עבור חולי אפילפסיה?

הארגון הנוירולוגי ממליץ לחלק את התרופות המיועדות עבור חולי אפילפסיה לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה תרופות עם פרופיל תופעות לוואי משופר ומעט מאוד אינטראקציות בין-תרופתיות, שיינתנו לחולים שאובחנו לאחרונה, המתמודדים עם אפילפסיה שנחשבת לקלה לאיזון. בקבוצה השנייה לעומת זאת, ממליץ הארגון לכלול תרופות שנחשבות למסוכנות יותר מבחינת אינטראקציות בין-תרופתיות ותופעות לוואי. את התרופות שבקבוצה השנייה, ממליץ הארגון לתת אך ורק לחולים המתמודדים עם אפילפסיה קשה לאיזון. את התרופות בקבוצה הראשונה, יוכל הרופא לרשום ללא הגבלה, תוך התחשבות בנתונים האישיים של המטופל. 

ומה בנוגע לחולי טרשת נפוצה?

נכון להיום חיים בישראל כ-10,000 חולי טרשת נפוצה, המטופלים בתרופות שונות הנחלקות לשתי קבוצות: תרופות קו ראשון ותרופות קו שני. לדברי הארגון הנוירולוגי, החלוקה של התרופות לא התבססה על רמת היעילות של התרופות השונות אלא דווקא על פרופיל הבטיחות והעלות שלהן. מעבר לשינוי הקשור לסיווג התרופות וההנחיות לשימוש בהן, האיגוד הנוירולוגי מבקש מוועדת סל הבריאות לאפשר לטפל בחולי טרשת נפוצה כבר לאחר ההתקף הראשון ולא רק לאחר שני התקפים שהתרחשו בטווח של שנתיים כפי שנהוג היום. זאת לאור המידע הרב שהצטבר בנושא, לפיו ישנה חשיבות עליונה להתחיל את הטיפול התרופתי בשלב כמה שיותר מוקדם. 

נייר ההמלצות שהוגש לוועדת הסל מטעם האיגוד, הוגש על ידי פרופ' שרון חסין מהמרכז הרפואי "שיבא", המכהן כיושב ראש הוועדה לענייני סל הבריאות של האיגוד.