איראן על כרעי תרנגולת של משבר כלכלי שעלית ביידן וביטול הסנקציות של טראמפ לא יעילו לה להחלץ ממנו, ולכן ידחפו אותה ליתר תוקפנות מלחמתית נגד יריביה באזור.

זה לא תלוי ברצונם או בנכונותם של אנשי ביידן-אובמה להכנע ולוותר לאיראן. אלא תלוי ונובע משאיפות ההתפשטות וההגמוניה של איראן במזה"ת ויריבותה האימננטית עם מדינות המפרץ (סעודיה והאמירויות) ועם ישראל. ומכאן תוקפנותה ובחישתה שלא יפסקו - אלא יגברו - במדינות כמו תימן (נגד הסעודים), חיזבאללה וחמאס (נגד ישראל), וגולת הכותרת מאמצי - פתוח פצצת הגרעין שלהם שיתגברו עתה עם הקלת הסנקציות או בטולן.

במציאות בה יש כיום במזה"ת חלל (ואקום) מנהיגותי (מאז שקיעת מצרים, סוריה ועיראק, כמו שקיעת בבל ומצרים בימי קדם) שתורכיה ואיראן מתאמצות למלא אותו וליטול את הבכורה, המלחמה השיעית של איראן עם המדינות הסוניות עומדת ברקע מאמציה להגמוניה. בטוי ותולדה משאיפות התפשטות והגמוניה מרחיקות לכת.

מצד שני המצוקה והמשבר הכלכלי החריף והתסיסה הפנימית שהם מעוררים נגד השלטון החומייניסטי (בנוסף למצוקת מגפת הקןרונה) ידחפו ודוחפים את הנהגת איראן (הניצבת על כרעי תרנגולת כלכליים ואינפלציה עקב הסנקציות של טראמפ) להפנית זעם ההמונים כלפי אויבים חיצוניים. וזה מה שיגרום להתפוצצות מלחמית.

לא מה שיחשבו וירצו שיקרה היועצים הליברלים הטפשים של ביידן-אובמה.