הפרקליטות לביהמ"ש: יש לדחות את בקשות נתניהו, מוזס ואלוביץ' לקבלת חומרי חקירה נוספים

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי בירושלים את תשובתה לבקשות לגילוי חומרי חקירה ב"תיקי האלפים" (בקשות הנאשמים בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי).

מהפרקליטות נמסר: "בתשובת הפרקליטות הובהר כי לא זו בלבד ש"ליבת" חומר החקירה הועברה לידי הנאשמים עוד טרם קיום השימועים בתיק, אלא גם כל "חומר החקירה" המצוי בידיה הועבר לעיונם על פי דין, ולא אחת - הועבר לנאשמים אף מעבר לכך. כן שבה הפרקליטות ובחנה ביסודיות ובאופן מעמיק את בקשות הנאשמים לקבלת חומרים נוספים, ובהתאם לכך אף הוסיפה והעבירה לידי הנאשמים מסמכים ספורים. משכך, לעמדת הפרקליטות, דין בקשות הנאשמים להידחות.

בתשובה לבקשות הנאשמים הודגש המאמץ העילאי של רשויות האכיפה לעמוד, זה חודשים ארוכים וככל הניתן, בעיקריה ובדקדוקיה של זכות העיון בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ, בכלל זה הנגשת חומר החקירה שנמסר לעיון הנאשמים באמצעות סריקתו, אספקת המידע המלא בדבר החומר שנאסף בתיק, ועמידה לרשותם של הנאשמים בבקשותיהם השונות לאתר חומר כזה או אחר. כל זאת, על מנת להבטיח שלנאשמים ניתנת ההזדמנות המלאה להעריך את חומר הראיות ועל מנת לייעל את שלב בירור הטענות הנוגעות לחומר החקירה.

חרף זאת, כעולה מתשובת הפרקליטות, בחרו נאשמים 3-1 להרחיב ככל הניתן את חזית המחלוקת, עד כדי כך שגם סוגיות שזכו למענה מלא ומספק במסגרת ההתכתבות המקדימה בין הצדדים, בקשות בעניין חומרים שהוחרגו זה מכבר מגדר "חומר חקירה" ובקשות הבהרה שקשה להבין את הקשר בינן לבין ההליך שלפנינו - כל אלה מצאו מקומן בבקשות הנאשמים לבית המשפט.

במסגרת זו נעשו בבקשות ניסיונות כאלה ואחרים למתוח את יריעת ההגדרה של "חומר החקירה" שיש למסור לנאשמים, הכול תוך סתירה חזיתית וחוזרת של הלכות בית המשפט העליון בנושא, וגם לפיכך דין הבקשות להידחות.

עוד הודגש בתשובה כי מרבית הבקשות לגילוי חומרי חקירה של הנאשמים 3-1 הוקדשו לתיאורים דרמטיים ונרחבים על התנהלותה "השערורייתית" - לשיטתם - של החקירה בענייננו, בכלל זה טען נאשם 1 בדבר "הליכי חקירה נפסדים ופגומים מן היסוד" ונאשמים 3-2, בדבר "תרגילי חקירה אגרסיביים" - טענות שזכו להדהוד רב בתקשורת, עוד בטרם נשלחו לתביעה. לעמדת הפרקליטות, לטענות אלה, המבקשות להטיל דופי בדרך פעולת רשויות אכיפת החוק, אין כל בסיס.

נוכח הניסיון ליצור אווירת "פגם" בהליכי החקירה שתואר לעיל, נראה בבירור כי הנאשמים 3-1 מבקשים להפוך את היוצרות ולהקדים את הדיון בטענה של הגנה מן הצדק משלב הטענות המקדמיות לדיון שלפנינו בהיקפה של זכות העיון, תוך עקיפת ההלכה הפסוקה המטילה עליהם נטל כבד להוכיח טענה זו. ניסיון פסול זה הולך כחוט השני כמעט בכל בקשות וטענות נאשמים 3-1.

ב"קדימונים" האמורים, הנאשמים מבקשים מבית המשפט לקבל כעובדה הנחות עובדתיות שונות שהם העלו, כאילו אלה כבר הוכחו בבית המשפט. הפרקליטות חולקת על הנחות עובדתיות אלה, שאינן משקפות את המציאות. עם זאת, היא לא תוכל להשיב לכל אותן טענות בדבר פגמים לכאורה שנפלו בחקירה במסגרת ההליך שלפנינו, אלא בהליך הנכון שבו תיטענה הטענות באופן מלא - בין במסגרת טענות מקדמיות, בין בהליך שמיעת הראיות".