בג״ץ קבע כי בית עסק שאינו מעוניין לקבל שירות מהרבנות הראשית, יוכל להציג לצרכנים אישור כי הוא מפוקח ע״י גוף אחר, אך עליו לכלול הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר. בית העסק לא יוכל להציג תעודת כשרות, כל עוד לא קיבל כזאת מהרבנות הראשית.

בהחלט בג״ץ צוין כי, ״הוחלט פה אחד לדחות את העתירה לדיון נוסף, במובן זה שנדחתה הפרשנות שהציעו העותרים לסעיף 3)א) לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983. לפי הפרשנות שאומצה ברוב דעות (הנשיאה מ' נאור, המשנה לנשיאה (בדימ') ס' ג'ובראן והשופטים א' חיות, ח' מלצר וא' שהם), כנגד דעתם החולקת של המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין והשופט נ' סולברג, נקבע כי אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג כל מצג כשרותי, אולם מותר לו להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר״.

למעשה, קבע בג״ץ כי פקחי הרבנות לא יוכלו לקנוס יותר מי שיציגו בבית האוכל תעודה של ״השגחה פרטית״ - כפי שהיה עד עתה, אך כאמור, בתי העסק לא יוכלו להציג תעודת כשרות, שתראה כ״הונאה״ כלפי הציבור.