בפעם הראשונה השנה, התגלו בגוש דן - על הגבול שבין תל אביב לרמת גן - יתושים נגועים בקדחת מערב הנילוס. היתושים הנגועים התגלו באזור "שבע טחנות" במחצית השנייה של חודש אוגוסט באמצעות עבודה משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. בחודש האחרון התגלו יתושים נגועים בנגיף קדחת מערב הנילוס גם בצפון ובדרום הארץ.

כבכל שנה, המשרד להגנת הסביבה מנטר ולוכד יתושים. היתושים הבוגרים מזוהים ונבדקים במעבדות של משרד הבריאות. המשרד להגנת הסביבה התריע בפני הרשויות המקומיות שבהן נמצאו יתושים נגועים, והורה על הגברת הניטורים באזור הנגוע, ובמידת הצורך על ביצוע פעולות מניעה והדברה באופן מיידי.

קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה זואונוטית, שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, ומועבר לאדם באמצעות עקיצת יתושים. תקופת הדגירה של מחלת קדחת מערב הנילוס (התקופה שחולפת מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה) נמשכת כ-7 עד 14 ימים. במרבית המקרים מדובר במחלה קלה, דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. סימני המחלה: חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים.

בתקופה זו של התפרצות נגיף הקורונה, חולים המתגוררים באזורים שבהם נמצאו יתושים נגועים, צריכים להיות ערניים במיוחד לאפשרות של תחלואה בנגיף קדחת מערב הנילוס. מכיוון שלא קיים חיסון לבני אדם, מניעת מפגעי יתושים היא הדרך העיקרית לשבור את מעגל העברת המחלה לאדם.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "חשוב שהציבור יגלה ערנות וינקוט בכל האמצעים למניעת עקיצות ומפגעי יתושים – במיוחד באזורים צפופים. במקביל, אנחנו קוראים לרשויות לטפל בדחיפות במקומות שבהם מתגלים מפגעים, ולהסיר סיכון אפשרי מהציבור".

במשרד להגנת הסביבה מדגישים, כי על הרשויות המקומיות מוטלת האחריות לטיפול במפגעי היתושים וחשוב ליידע אותן על קיום מפגעי מים עומדים ופריצות ביוב. בנוסף, כדאי לדעת כי ניתן באמצעים פשוטים יחסית לפעול להפחתת כמות היתושים כגון ייבוש מקורות מים בחצרות, בגגות ובמקלטים. כמו-כן מומלץ להתגונן מעקיצות יתושים על-ידי התקנת רשתות בחלונות הבית ומריחת תכשירים דוחי יתושים במידת הצורך.

זכרו! מניעת מפגעי היתושים והתגוננות בפני עקיצות הן אבני היסוד למניעה יעילה של תחלואה.