היום אחה"צ ידון בג"ץ בעתירות בעניין איוש נציגי הכנסת בועדה לבחירת שופטים.
ובשם איזה עיקרון יידון הדבר?
בשם עיקרון חדש, שטרם שמענו על קיומו - "מנהג חוקתי".
העותרים טוענים, שאם בעבר הכנסת בחרה גם נציגי אופוזיציה לוועדה למינוי שופטים, הרי שזהו "מנהג חוקתי" ושבג"ץ יכול לכפות על הכנסת להמשיך לעשות זאת, גם אם אין לדבר שום איזכור בחוק.

אז כמה דברים בהקשר הזה:
1. העובדות בכלל לא נכונות. היו בהסטוריה הרבה מקרים שבהן בחרה הכנסת נציגים מהקואליציה בלבד.
2. בשם איזו זכות, ממציא בג"ץ מושגים יש מאין, שייטלו מהכנסת את ריבונותה?
3. שימו לב: בשם המושג ה"מרשים" הולך בג"ץ עוד צעד בדרך לקחת את הריבונות מהים ולבטל כל החלטה שלא נראית להם.
4. בשביל מה אנחנו הולכים לבחירות אם לא כדי לשנות החלטות ומנהגים של כנסות קודמות? אולי מעכשיו יחליט בג"ץ איזה שינויים הכנסת יכולה לעשות או לא? איך להקים ועדות, איך לאייש אותן, איך לקבוע סדרי דיון.
5. מניסיוננו המר עם ה"שופטים בירושלים" אנו יודעים שהם יהיו אלה שיבחרו מתי להתערב ומתי לא. איזה נוהג לבטל ואיזה לא. בדיוק כמו שהם ידעו להרוס שכונה שלמה בגלל 40 ס"מ, אבל בית של מחבל רוצח, זה "זכויות אדם"...
6. האם בית המשפט שלנו מכפיף את עצמו לנוהג כלשהו חוץ מ"שלוט כפי יכולתך"? האם בית המשפט יפסול לדוגמה את כתב האישום נגד רה"מ בשל ה"נוהג החוקתי" שמעולם לא הוגש כתב אישום על סיקור אוהד?
7. אני יודע שזה מיותר עבור ה'מורמים מעם' היושבים בבג"ץ, אבל מזכיר שהחוק אומר: הכנסת תבחר. לא בג"ץ יגיד לכנסת במי לבחור.

אנו עומדים בפיתחה של התדרדרות מוחלטת. בג"ץ פשוט הולך להפוך לשליט כל יכול. הכנסת ובחירת הציבור הופכים להיות הצגה ובדיחה.
אל תאמרו: בג"ץ לא פסק. עצם הדיון הוא שערוריה. העתירה צריכה הייתה להידחות על הסף.

אני מתכוון להניח הצעת חוק לשינוי שיטת בחירת השופטים לשינוי ותיקון הליך בחירת השופטים וקביעת הרכב הועדה לבחירת שופטים בדומה לתהליכים במדינות דמוקרטיות מתוקנות.
"מנהג חוקתי" או כל הנפצה אחרת לא מרשימים אותי.
הֵם לֹא יִשְׁבְּרוּ אוֹתָנוּ אָנוּ גַּם לֹא נָכֹף הַגַּב".