על רקע המשך התפשטות הקורונה בארצנו, המליצה ועדת השרים הבוקר (ראשון) להאריך בשלושה שבועות את איכוני השב"כ.

במקביל נעשים ניסיונות להחליף את איכוני השב"כ באפליקציית המגן 2. הרשות להגנת הפרטיות הגישה הבוקר חוות דעת שנייה ועדכנית לצוות השרים בהתאם לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש. 

הרשות קראה לנקוט בקמפיין שיווקי והסברתי מאסיבי להטמעתו של "המגן 2" כיוון שפותח באופן השומר על עקרונות עיצוב לפרטיות.
 
הרשות להגנת הפרטיות הגישה לצוות השרים, אשר בוחן את הצורך בהמשך ההסתייעות בשב"כ במסגרת הניסיון לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה, חוות דעת עדכנית לקראת הדיון שיתקיים היום, יום ראשון, 9 באוגוסט 2020. חוות הדעת המקצועית של הרשות הוגשה בהתאם לסמכותה על פי סעיף 12 לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי, לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש.

הרשות שבה על עמדתה העקרונית כפי שהוצגה בחוות דעתה מיום 14 ביולי 2020, כי השימוש ביכולות הטכנולוגיות של שירות הביטחון הכללי לצורך איכון החולה ומגעיו, טומן בחובו פגיעה קשה בפרטיותם של כל אזרחי המדינה לגביהם מופעל הכלי. מכאן מתחזק הצורך באיתור ובשימוש באמצעים חלופיים מידתיים, אשר יוכלו לשמש לטווח ארוך, גם בעתות גאות ושפל של המגפה.

הרשות חוזרת ומדגישה כי היא סומכת ידה על יישומון "המגן 2" שהושק לאחרונה, אותו בחנה ואשר פותח באופן השומר על עקרונות עיצוב לפרטיות, וקוראת לנקוט בכל האמצעים לטובת הטמעתו לאלתר בקרב הציבור. הרשות מדגישה כי יעילות היישומון מחייבת השקעה מיידית של מירב המשאבים והמאמצים בקמפיין שיווקי והסברתי מאסיבי אליו יש לגייס את בכירי מקבלי ההחלטות במדינה וכן מובילי דעת קהל. קמפיין כזה, סבורה הרשות, חייב לכלול מסרים של שקיפות ופרטיות במטרה להעלות את אמון הציבור ביישומון ועידוד התקנתו.

ביחס ליעילותו של מנגנון כלי השב"כ, הרשות מציינת כי המנגנון של כלי השב"כ אינו חף מטעויות. מנתונים שונים, שהועברו על ידי משרד הבריאות, עולה כי למעלה ממחצית מההשגות שהוגשו על ידי מי שקיבלהודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון השב"כ, התקבלו והובילו לשחרור מבידוד. בנוסף, כ 4.3% בלבד ממי שקיבלו הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון השב"כ, אובחנו בסופו של יום כחולים. 

מבין כלל החולים שאובחנו בישראל, מאז חודש השימוש במנגנון השב"כ בראשית חודש יולי, כשליש בלבד אותרו קודם לכן על ידי מנגנון השב"כ, כשליש אותרו באמצעות חקירה אפידמיולוגית, וכשליש נוסף כלל לא אותרו כמגעים לפני שחלו. קיים ספק ממשי האם התועלת שבכלי מצדיקה כיום את הפגיעה הדרמטית בפרטיותם של כלל תושבי ישראל, על ידי איכון קבוע של תנועתם במרחב.
בנוגע ליעילות החקירות האפידמיולוגיות, הרשות מציינת בחוות דעתה, כי בהתאם לנתונים שהציג משרד הבריאות, חקירות אפידמיולוגיות הן מנגנון יעיל ביותר לעצירת שרשרת ההדבקה ופגיעתן בפרטיות נמוכה מכלי השב"כ. משכך, נדרש וראוי להשקיע בו משאבים משמעותיים נוספים, בין היתר, בהגדלת המערך באופן משמעותי, על מנת להרחיב את השימוש בו, לפחות עד להטמעה רחבה של יישומון המגן בקרב הציבור. הרשות מציינת כי החקירה האפידמיולוגית משמשת, בין היתר, לטיוב מסלולי התנועה של חולים מאומתים, טרם הפצתם לציבור באמצעות יישומון המגן, ואף בכך טמונה חשיבותה הרבה.
 
בנוגע לאפשרות הטמעת אמצעים משלימים, אשר נועדו לסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה בקרב פלחי אוכלוסייה אשר אינם עושים שימוש בטלפונים סלולריים חכמים - טרם הדיון בהטמעתם ולגיבוש  פתרון כולל, יש לבצע תסקיר מעמיק לניתוח ההשפעה על הפרטיות, שכן אמצעים אלה טומנים בחובם פגיעה פוטנציאלית משמעותית, הן בהיבטי פרטיות והן בהיבטי אבטחת מידע. על כן, יש לבצע בחינה פרטנית של מידת הפגיעה בפרטיות של כל אחד מהאמצעים המשלימים הנבחנים, שתתייחס להיבטים טכנולוגיים, לגישת האמצעי למאגרים חיצוניים, וכן לאופן בו יידרש הציבור לעשות בו שימוש (בהסכמה או כתנאי לכניסה למקום), במקביל לבחינת המצבים בהם יופעל או ייאכף (כניסה למקום הומה אדם, חזרה מחו"ל, קבלת שירות חיוני וכו').