בעולם חיים כיום 14,410,700 מיליון יהודים, כך נחשף היום (שני) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בסקירה השנתית על פעולות משרדה של שרת התפוצות עומר ינקלביץ. מתוכם – 45% חיים בישראל, 6,740,000 מיליון, 6,088,000 בצפון אמריקה, 1,072,400 באירופה, 324,000 בדרום אמריקה, 300,000 באסיה, 120 אלף באוסטרליה וניו זילנד ו-74 אלף באפריקה.

יו"ר הוועדה, דוד ביטן (הליכוד) אמר בוועדה כי מצוקת הקהילות הקטנות, שאינן יכולות לקיים את עצמן, היא המצוקה הבוערת לטעמו. ביטן מקדם הקמת קרן להחזקת קהילות אלו. שר האוצר ישראל כ"ץ כבר הבטיח לביטן לנושא 20 מיליון ₪, ויו"ר הוועדה פנה לסוכנות היהודית להקציב מצידה סכום דומה.

ביטן הדגיש כי "אם לא נחזק את הקהילות בגולה - לא יהיה את מי להעלות לישראל. מגפת הקורונה הולידה גל חדש וייחודי של אנטישמיות ברחבי העולם, וישראל צריכה להוקיע את תופעת האנטישמיות בעולם על כל צורותיה. לפני שבוע התקיים דיון  בוועדה בנושא, ובשבוע הבא נקיים דיון נוסף בנושא אנטישמיות ברשת בהשתתפות הנהלות פייסבוק, טוויטר וגוגל".

ביטן הזהיר כי הקהילות היהודיות באירופה, מתמודדות בשנים האחרונות עם מקרי אנטישמיות קשים של תקיפה פיזית, ומיליוני אירופאים ממשיכים להחזיק במגוון רחב של סטריאוטיפים אנטישמיים. לפי דו"ח האנטישמיות של מרכז קנטור, בשנת 2019 אירעו 456 תקריות אלימות חמורות לעומת 387 בשנת 2018.

 

לדברי שרת התפוצות ינקלביץ, "משרד התפוצות התאים את תכניותיו, הסיט תקציבים ובנה תכניות חדשות על מנת לסייע ולתמוך בהמשך קיום הקהילות היהודיות בתקופה קשה זו. זוהי נקודת מבחן היסטורית ליחסי מדינת ישראל ויהדות התפוצות, שיכולה להעלות אותנו על מסלול חדש. היום יותר מתמיד ישראל צריכה להביע את מחויבותה ליהודים בארץ ובתפוצות, ולתפקד כממשלת העם היהודי".

בין המיזמים שהוצגו בדיון, סדנאות לחיזוק החוסן הקהילתי של הקהילות היהודיות בהנחיית מרכז "מהו"ת-ישראל", פורום "היום שאחרי" של הארגונים הגדולים בעולם בהובלת משרד התפוצות והסוכנות היהודית לליבון האתגרים איתן מתמודדות הקהילות בתקופת המשבר, הקמת פלטפורמה וירטואלית המאפשרת את קיומם של מחנות הקיץ עבור הנוער היהודי בתפוצות כולל מפגשים וירטואליים בין מחנות בישראל ובחו"ל, והכשרת מורים ללמידה מרחוק - הסבה של מערכת החינוך היהודית הפורמלית בעולם למתכונת מקוונת, דבר שהשפיע באופן ישיר על הלמידה של עשרות אלפי תלמידים יהודים מהעולם.

בנוסף, השתתפו בישיבת הוועדה גם פרופ' יוג'ין קנדל ומקסין פסברג, שעמדו בראש הוועדה הציבורית שברוח מסקנותיה התקבלה ההחלטה שאושרה על ידי הממשלה בתחילת החודש, על המתווה האסטרטגי להבטחת העם היהודי בתפוצות. לדברי קנדל, הצוות שהוקם התחייב להציג תוכנית לממשלה שחייבת להיות מתוקצבת לטווח ארוך. "חייבים להיות שותפים לגיוס משאבים ומאמץ, ולהשקיע בחינוך יהודי פורמלי ובלתי פורמלי, ערכים יהודיים, חדשנות וטכנולוגיה. עד כה מבחינת ממשלת ישראל לא היו סדרי עדיפויות ואין מחויבות ארוכת-טווח מוצהרת על ידי ישראל. חייבים להכריז על מהלך אסטרטגי שממוקד לעזרה לקהילות יהודיות, כולם מחוברים לאותה הרשת הקהילות היהודיות בסכנת הכחדה". פסברג ציינה כי "חשוב להקשיב לצרכי הקהילות ויחד לייצר שותפות".

לטענת ינקלביץ'  המתווה שאושר בממשלה הוא ציון דרך היסטורי בהכרה במחויבות ממשלת ישראל. כיום חלקים גדולים מעמנו הולכים ומתרחקים מזהותם היהודית ומישראל. עלינו להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. מעבר לכך, חשוב להבין שזו מכפלת כוח ונכס אסטרטגי לישראל במובן ערכי, בטחוני, מדיני וכלכלי. על פי דו"ח מומחים, מדובר בהגדלה של התמ"ג במעל 58 מיליארד ש"ח בשנה". ביטן ציין מנגד כי התוכנית אושרה בממשלה ללא תקציב, "ואינו מאמין שמדינת ישראל תשקיע בנושא חצי מיליארד ש"ח. צריך לחשוב על דרך יצירתי לגיוס הכסף כמו להקצות לכך חלק מהסיוע האמריקאי".

מנכ"ל המשרד דביר כהנא, הזהיר כי 8 מיליון יהודים חיים בתפוצות, אך 80% מהם לא מרגישים קשר ליהדות וליהודים. "אנחנו שוחים נגד הזרם, ורוב היהודים חיים בחו"ל ברווחה".