ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס היום (שני) את קבינט הקורונה בראשותו, כדי לדון בצעדים הנדרשים בטווח המיידי להמשך ההתמודדות עם מגפת הקורונה, שימוש באמצעים הדיגיטליים לבלימת התפשטות המגפה ולקביעת תרחיש הייחוס.

המשתתפים דנו בהצעות שגובשו ע"י המל"ל, בהמשך לפורום המנכ"לים שהתכנס אתמול. הובהר כי יעד המדיניות הוא להביא להאטה משמעותית בקצב התחלואה ולהקטנת סיכוני התמותה, תוך פגיעה מינימאלית במשק ובשגרת החיים. 

הקבינט בראשות ראש הממשלה החליט על שורת החלטות מיידיות:
1. תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשרד הבט״פ שתפקידיה יהיו הכוונה, הנחייה, תיאום ותכלול כל רשויות האכיפה. 
2. הוחלט להגדיל את גובה הקנסות. סכום הקנס על אי חבישת מסכה יעלה ל-500 שקלים.
3. תגבור האכיפה בפקחי הרשויות המקומיות. תתקיים פגישה עם השלטון המקומי בהשתתפות שר הבט״פ, שר האוצר, שר הפנים ור' המל"ל.
4. בדיקה לאלתר של רשימת היישובים הדורשים הכרזה על אזורים מוגבלים בכל מקרה שבו מזוהה עלייה בתחלואה (בפרמטרים שנקבעו).
6. הגנה על אוכלוסיות הסיכון – המשך בדיקות ומיגון במרכזים לקשישים.
7. בחינה עם נציב שירות המדינה של חזרה לעבודה בקפסולות.
8. אושרה פעילות בתי הספר של החופש הגדול והקייטנות הפרטיות.
 
קבינט הקורונה אישר פה אחד את הצעת משרד הבריאות, האוצר והביטחון לקביעת תרחיש הייחוס. הגדרה זו תנחה את הממשלה על ההיערכות וההצטיידות של מערכת הבריאות. תרחיש זה יבטא את יכולת ספיקת המערכת ולא תחזית חולים. הוחלט להיערך לתוספת של 2,000 מונשמים מקורונה ול-2,000 מונשמים ממחלות אחרות.

רה"מ נתניהו אמר שצריך לעשות את כל פעולות המניעה הנדרשות כדי לא להגיע לתרחיש הייחוס. זוהי העמדה הכללית של שרי קבינט הקורונה. 
 
רה"מ נתניהו, אמר בפתח הישיבה: "אנחנו עומדים בפני עלייה שיטתית בתחלואה. אנחנו רואים את זה לא רק כאן, אלא רואים את זה לצערי, גם ברחבי העולם. מדינות שונות כבר נדרשות לכך, גם אנחנו בישראל. היום יוצגו כאן תרחישי הייחוס, אבל גם המלצות של צוות מנכ״לים שכינסתי אתמול במיוחד, מהמשרדים של רוב השרים שמיוצגים כאן, כדי להביא בפנינו המלצות לדרכי פעולה. 

דרכי הפעולה האפשריות שנדון בהן – הגברה דרמטית של האכיפה, זה כולל גם את הגדלת הקנסות, מינהלת אכיפה ריכוזית תחת משרד הבט״פ, ורתימת כל הכוחות וכוחות נוספים למשימת הפיקוח והאכיפה. הדבר השני זה שימוש בכלים הדיגיטליים. אנחנו יודעים שהנושא הזה הוא בעייתי, אבל מנגד אנחנו יודעים גם שהוא תרם לנו רבות לריסון המגפה, ונראה כיצד אנחנו יכולים להתגבר על הבעיות על מנת להשיג הורדה של התחלואה.

הדבר השלישי, זה סגרים אזוריים שזה כלי שאנחנו כבר נדרשים לו על מנת להימנע מסגרים רחבים כלליים. והדבר הרביעי, הוא דברים שקשורים בהגבלת ההתקהלויות - צעד מאוד חריף, אני מציע שנשקול אותו, נראה אם אנחנו נזדקק לו ומתי נזדקק לו, ויש לו כמובן השלכה על פעולות מסויימות שאישרנו אותן. נראה אם נזדקק להם. אלו הכותרות העיקריות אבל יש גם בוודאי נושאים אחרים".