עו״ד אילן ציאון, יו"ר תנועת גדר לחיים, המתמחה בנושא בג״ץ, טוען כי שופטי העליון למעשה פועלים כדי לבצע ״הפיכה שקטה״.

ציאון: ״לאחר עיון ראשוני בפסק הדין של בית המשפט העליון, עולה כי התחזית אותה פירסמתי עוד בטרם החלו הדיונים, לפיה יעדיפו שופטי בג"צ לבצע מעין "הפיכה שקטה", תוך שהם מאפשרים לנתניהו לכהן כראש ממשלה, אכן התממשה למרבה הצער, בקירוב רב.

הסעיף ששורבב כדי לבצע את ההפיכה. סעיף תמים ביותר המנסה להיתלות בדבריו של השופט גרוניס בתיק אחר, ההופך לפתע את בחירת העם בקלפי לכפופה לשיקול דעת השופטים במקרים "קיצוניים ונדירים". להלן הנוסח המדהים (!!!) של הסעיף - בסעיף 17 לפסק הדין: "מן המהות הפוליטית המובהקת המאפיינת את החלטת רוב חברי הכנסת על פי סעיף 10(א) לחוק היסוד, נגזר גם היקפה המצומצם ביותר של הביקורת השיפוטית שניתן להפעיל לגבי החלטה כזו.

יפים לעניין זה דבריו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס בעניין רמון, ביחס להחלטה הדומה במהותה – הבעת אמון בממשלה חדשה: "ככל שהמרכיב הפוליטי בהחלטה הוא בעל משקל רב יותר, יידרש בית המשפט לריסון גדול יותר. ניתן להראות זאת על דרך השוואה בין התערבות בחקיקת משנה שקיבלה את אישור הכנסת, לעומת הפעלת ביקורת על החלטה ליתן אמון בממשלה חדשה. ברי, שבית המשפט יתערב בהחלטה מן הסוג השני, אך במקרים קיצוניים ביותר..." (שימו לב שהשופטים מציינים שהתערבותם בהחלטת הבוחר "מצומצמת מאד" כדי להסתיר את ביצוע ההפיכה).

לפיכך, ואף שבחינת שיקול הדעת של חברי הכנסת הפועלים מכוח סעיף 10(א) לחוק היסוד (החלטת רוב חברי הכנסת להטיל הרכבת ממשלה על חבר כנסת - דהיינו תוצאות הבחירות בקלפי) היא אפשרית מבחינה מושגית, מקובלת עלינו עמדת היועץ המשפטי לממשלה (בסעיף 72 לכתב התשובה מטעמו) והייעוץ המשפטי לכנסת (בסעיף 64 לכתב התשובה מטעמו) לפיה התערבות בשיקול דעת זה מוגבלת למצבים חריגים ונדירים ביותר ולנסיבות קיצוניות בלבד (!!!!!!!! - זו ההפיכה. למרות שתצביעו בקלפי - שמורה לנו הזכות לבטל את הכרעת הבוחר ולבטל את המינוי !!!!). המקרה שלפנינו אינו נמנה עמם" (הם לא החילו את זה על נתניהו אלא על העתיד... דהיינו גניבת זכות הבחירה העתידית שלנו).