בעמדת הכנסת שהוגשה לבג"ץ טענה הכנסת כי היא אינה סבורה שיש מקום להתערבות שיפוטית בהחלטה של חברי הכנסת לתת אמון בממשלה, גם אם הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה העומד בראשה.

בתגובה נמסר כי, הכנסת אינה רשות מינהלית, ועל כן אין לבחון את סבירות החלטותיה. עוד נטען כי מדובר בהחלטה פוליטית במהותה, אשר מתקבלת על בסיס מנעד רחב ביותר של שיקולים, ועל כן אין מקום שבית המשפט ייכנס לשדה פוליטי זה ויערוך בעניינה ביקורת שיפוטית.

באשר להסכם הקואליציוני הובהר בתגובה כי הוא קובע שינויים משטריים משמעותיים אשר המקום לבחון אותם הוא בכנסת בשלבי חקיקתם ואין מקום להתערבות שיפוטים בטרם הסתיים הליך החקיקה. באשר לסעיפי ההסכם אשר משנים את האיזונים בין הכנסת לבין הממשלה (כגון: הקפאת חקיקה לתקופה של חצי שנה והרכב ועדות הכנסת) נדרש ליבון נוסף, אך גם בעניין זה אין מקום להתערבות שיפוטית, אלא יש לבחון את הדברים בשלב היישום שלהם, ולאחר שיתקבלו ההחלטות המהותית בכנסת בסוגיה זו.