נשיא המדינה נפגש הערב (רביעי) פעם נוספת, עם ראש הממשלה ויו"ר סיעת הליכוד בנימין נתניהו ויו"ר סיעת כחול לבן בני גנץ לפגישה משולשת במעונו שבבית הנשיא. לאחר כשעה, יצא הנשיא ריבלין מהחדר והותיר את רה"מ נתניהו וח"כ גנץ לדון בארבע עיניים. 

הנשיא ריבלין העניק לראש הממשלה בנימין נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה לאחר שקיבל יותר המלצות מהמפלגות השונות (55 ממליצים לעומת 54 ממליצים על גנץ). הנשיא חתם על כתב המינוי ומסר אותו לידי נתניהו בלשכתו.

ריבלין: "מכובדי, לאחר שנועצתי עם נציגי כל הסיעות, הריני להודיע כי ראש הממשלה היוצא, חבר הכנסת בנימין נתניהו, יקבל מידי, הערב, את המנדט להרכבת הממשלה. מסיכום ההתייעצויות עולה שאין שישים ואחת קולות המספיקים להרכבת ממשלה - לא לחבר הכנסת וראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו, ולא לחבר הכנסת והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. תכליתו של החוק היא להביא להרכבת ממשלה מהר ככל הניתן, ולפיכך ההחלטה על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה תלויה בשאלה למי הסיכוי הגבוה יותר להצליח להרכיב ממשלה.

במצב הנוכחי, בחבר הכנסת בנימין נתניהו תמכו 55 חברי כנסת, ובחבר הכנסת בני גנץ תמכו 54 חברי כנסת. אלא, שעשרה מתוך 54 התומכים בח"כ בני גנץ, הודיעו שלא ישבו אתו בממשלה. מנגד, 55 חברי הכנסת שתמכו בנתניהו, הודיעו שיהיו שותפים בממשלתו, אם יצליח להקימה. מפלגת ישראל ביתנו, לא תמכה באף אחד מהמועמדים, וגם לא שללה אף אחד מהם. מכאן, שהיכולת של ח"כ נתניהו להרכיב ממשלה גבוהה יותר, כרגע. לכן החלטתי לתת בידיך, אדוני ראש הממשלה היוצא, את האפשרות להרכיב ממשלה. ההחלטה לא לעכב את הטלת המנדט להרכבת הממשלה, היא בהמשך לפגישה המשותפת שקיימתי אתך, ועם ח"כ והרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, ולאחר שאתם ביקשתם זאת מידיי.

לצד זאת חשוב לומר: על רקע תוצאות הבחירות, והעובדה שאף אחד מחברי הכנסת לא זכה ל-61 ממליצים, עצם הטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחד מבין שני המועמדים, היא כשלעצמה איננה הפתרון. אין בהטלה זו כדי להוריד כהוא זה את האחריות המוטלת על שני המועמדים, כמו גם על כלל הסיעות, לייצר את התנאים שבהם המבוי הפוליטי הסתום שאליו נקלענו ייפתר. המפתחות להרכבת ממשלה בישראל נמצאים כרגע בידי כל נבחרי הציבור מכלל המפלגות. אין זה משנה על מי אטיל ראשון את מלאכת הרכבת הממשלה, ואם אדרש לכך ואם נכון יהיה הדבר, על מי אטיל שני את המשימה- כל עוד לא ייפסקו הפסילות והחרמות של ציבורים שלמים בחברה הישראלית, כל עוד לא תהיה מוטיבציה לייצר בריתות חדשות בין המפלגות הגדולות או הקטנות, כל עוד לא יהיה רצון אמיתי להגיע להסכמות, להתפשר, לא תקום ממשלה".

נתניהו: "תודה לך אדוני הנשיא. אני מקבל את המשימה שהטלת עליי. אי היכולת שלי קטנה מזאת מאי היכולת של בני גנץ כי אנחנו שנינו לא נצליח להקים ממשלה אלא יחד. צו השעה זאת ממשלת אחדות לאומית, רחבה, והייתי אומר - מהירה.

אני רוצה להתעכב למה אנחנו צריכים את האחדות הזאת, את הפיוס הלאומי הזה, מכמה טעמים.

קודם כל, כדי להשיג פיוס לאומי. זה דבר שהוא חיוני. הוא חיוני בכל עת ובעת הזאת במיוחד. עברנו מערכת בחירות קשה מכל הצדדים ולכל הצדדים ואנחנו צריכים לאחד את העם ולאחות את הקרעים כי אנחנו עומדים מול שלושה אתגרים כבירים שהציבור מכיר אותם בחלקם וחלקם לא.

האתגר הראשון הוא אתגר ביטחוני וכולכם רואים את התעוזה והחוצפה של איראן. את העובדה שהיא תוקפת באופן גלוי בסעודיה ולא רק שם. היא תוקפת את נתיבי השייט, היא תוקפת במרחבים גדולים מאוד, היא תוקפת אותנו מעיראק, מסוריה, מלבנון, מעזה. היא תוקפת את הקהילה הבינלאומית בעזות מצח הולכת וגוברת עם אמצעי נשק מדוייקים שאנחנו מתריעים בפניהם והם מופנים גם כלפינו. אני לא מייצר כאן מציאות מדומה, זה אתגר ביטחוני כביר שמתקרב אלינו במהירות עצומה והוא כבר כאן. כדי להתמודד איתו אנחנו צריכים לשלב כוחות כי העם צריך להיות מאוחד והוא צריך להיות מוכן, צריך להכין את העם בחזית רחבה נחוצה.

הצו השני הוא הצו הכלכלי שנלווה למה שאמרתי עכשיו. אינני מתכוון לצרכים של איזון תקציב, דבר טריוויאלי ועסקתי במצבים כלכליים קשים יותר ואני סמוך ובטוח שאנחנו צריכים לטפל גם בזה. צריך ממשלה רחבה כי מול האתגרים של איראן והנשק המדוייק שמכוון כלפי ישראל אנחנו צריכים להקצות משאבים גדולים מאוד כדי לבנות לישראל את אושיות הביטחון הנדרשות. זה דורש הסכמה לאומית רחבה, זה לא מהלך קל מבחינת ההחלטות, זה דורש ממשלה של כתפיים רחבות. האתגר הכלכלי הוא פועל יוצא של האתגר הביטחוני.

כאן גם בא האתגר השלישי שהוא בגדר הזדמנות חד פעמית. היא לא תחזור. ב71 שנות קיומה של ישראל לא הייתה לנו הזדמנות כזו וספק אם תהיה לנו בשנים הבאות. אנחנו יכולים להגיע להסכמות לאומיות במסגרת תוכנית המאה של הנשיא טראמפ שתוצג להערכתי רק אם נעמוד בחזית אחת רחבה. ההזדמנות לקבוע את גבולנו המזרחי, בהסדרים עם ארה״ב המעצמה הגדולה בתבל. ההזדמנות הזאת קיימת עכשיו, אני מדבר כאן מהלב ומהראש מתוך ניסיון של שנים ארוכות בהובלת המדינה. הגענו להבשלה אפשרית של תנאים שיכולים לתת לנו מענה גם לאתגרים הביטחוניים והכלכליים ומענה כביר להזדמנות מדינית שלא הייתה בידינו ולא תהיה בידינו.

לכל אלה דרושה ממשלת אחדות לאומית רחבה והיא דרושה עכשיו. כל אחד מבין שלא תהיה הזדמנות אחרת. לכן אני אעשה כל מאמץ להקימה, בהנהגה משותפת. אני מדבר על הנהגה משותפת, ממשלה פריטטית, ממשלה עם הסדרים שונים מעניינים שהעלית, ניתן לעשות שורה של דברים כדי להבטיח את אותה שותפות ואותו מבנה ברור בין שניים שמובילים אותה.

אבל הדגש שאני שם על המהירות. בהקדם האפשרי. זאת הממשלה היחידה שבאה בחשבון. אנחנו יכולים לעשות את זה מהר מאוד, את הממשלה הזאת אפשר להקים מהר מאוד אם רוצים. אבל כפי שאמרתי לך הנשיא, אם הממשלה הזאת שבכוחנו להקים מהר לא תקום מהר, היא כנראה תקום רק בישורת האחרונה. היא תקום רק שאנשים יבינו שאין אפשרות אחרת ואז יקימו אותה. לכן אין טעם לבזבז את זמנה של המדינה ולמתוח עוד חודשים עקרים בביטול זמן. אם לא אוכל להרכיב את הממשלה בימים הקרובים, כנראה שנצטרך לחכות למקצה האחרון, אולי ל-21 יום האחרונים, ואז שכולם מבינים שאין ברירה אלא ממשלת אחדות אז היא קום תקום.

לכן אעשה את הכל עם המנדט שנתת לי ואם לא אצליח אחזיר לך את המנדט. בעזרת השם ובעזרת אזרחי ישראל, גם בעזרתך הנשיא, נקים ממשלת אחדות לאומית רחבה בהמשך. אני מקווה שנצליח עכשיו. אני מאוד מודה לך, על השיחות החשובות בינינו ועל המאמץ החשוב והגורלי להקים ממשלת אחדות לאומית רחבה. מצידי, אעשה כל מאמץ בעניין הזה. תודה לכם ותודה לך הנשיא".