עוד ועוד חורים גדולים מתגלים בתיק 4000 ומבהירים כי בתיק הזה שבו נחשד ראש הממשלה, אין ולא היה כלום.

עיתונאי גלובס, אלי ציפורי, חשף מסמך משמעותי, המציג הליך פעולה מקובל בתחום הרגולציה ומבהיר כי לחוקרים, כמו גם היועמ״ש, אין שמץ של מושג בתחום. ההליך שבוצע בבזק, בוצע בהתאמה מושלמת גם בהוט - החברה המתחרה שלה.

אלי ציפורי כתב: ״עוד מסמכים שאני חושף מוכיחים: תיק 4000 הוא תיק מחורר שמשקף אכיפה בררנית ואי הבנת הרגולציה בישראל; הוט קיבלה אישורים משפטיים דומים לזה של בזק וביקשה במפורש מנתניהו לחתום עליהם בדחיפות "משיקולים עסקיים".

עד כמה תיק 4000 מלא חורים ומלא חוסר הבנה של הפרקליטות בנבכי הרגולציה בכלל ובנבכי הרגולציה במשרד התקשורת, יעידו המסמכים שאני חושף היום. לא מדובר בכלל בחברת בזק, אלא בחברה המתחרה שלה – חברת הוט. אבל מדובר בהליך זהה לחלוטין מבחינה משפטית ורגולטורית, שנקרא בלשון הרגולטורית "העברת אמצעי שליטה".

התאריך: 17.5.2015, סמוך מאוד לתהליכי האישור הסופיים של מיזוג בזק-יס, שאושר סופית ב-23.6.
כפי שאתם יכולים לראות, עו"ד איה בן פורת, מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת ויד ימינה של דנה נויפלד היועצת המשפטית של משרד התקשורת, שולחת מייל לאורטל הדר, מנהלת לשכת המנכ"ל במשרד התקשורת, אז אבי ברגר. על המייל מכותב, בין היתר, גם ברגר עצמו.

בן פורת מצרפת מזכר מאת נויפלד לראש הממשלה ואז שר התקשורת בנושא אישורים להעברת אמצעי השליטה בקבוצת הוט שנשלטת על-ידי פטריק דרהי, הליך שדומה למדי משפטית ורגולטורית להעברת אמצעי השליטה בעסקת בזק-יס, אם כי יש כמובן הבדלים אבל העיקרון של האישורים מבחינה משפטית זהה לחלוטין.

אלא ששימו לב מה כותבת בן פורת במייל: "אנא העבירו לחתימת ראש הממשלה בדחיפות. נמסר לנו מקבוצת הוט כי משיקולים עסקיים קיימת דחיפות מיוחדת לחתימה עוד היום".

המילה דחיפות נכתבה פעמיים. נכתב גם כי זה משיקולים עסקיים של קבוצת הוט (אגב, זה מה שקרה בעסקת בזק-יס).

לכאורה, אם חקרו את האישורים סביב עסקת בזק-יס והטענה העיקרית של הפרקליטות שזה נעשה "בדחיפות" כדי לשרת לכאורה אינטרסים של שאול אלוביץ', אז היו צריכים לחקור את האישורים שניתנו בקבוצת הוט "בדחיפות" כדי לשרת לכאורה אינטרסים של בעל השליטה פטריק דרהי. מילא האכיפה הבררנית, אבל אין ולא היה צורך לחקור את שני המקרים, כי כך עובדת הרגולציה וכך היא עבדה מאז ומתמיד.

זה שאבי ברגר וחבריו אז במשרד התקשורת היו לעומתיים ושידרו שטנה ושנאה לבזק ורכות רגולטורית לקבוצת הוט, זה בהחלט נושא שראוי לחקירה, אבל לא האישורים עצמם. מה שקרה הוא שברגר הפך לעד "מפתח", שאין באמתחתו שום מסמכים שיאשרו את גרסתו, זולת האמירה הכללית ש"המשרד אינו רואה עצמו מוגבל לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים או לתנאים שנקבעו בידיו".

ברגר וחבריו הדליפו לתקשורת שהם רצו להתנות את אישור המיזוג בכל מיני תנאים בנוגע לרפורמת השוק הסיטונאי, למרות שברור לכל מי שמבין רגולציה שאין להם כל סמכות לכך. למה? כי כך עובדת הרגולציה בישראל: בסחיטה באיומים, איומים שמרחפים באוויר. רוצים אישור רגולטורי שמגיע לכם? אנחנו נדחף לכם עכשיו כל מיני תנאים וגחמות כדי שתסכימו למה שאנחנו רוצים. ואם לא תסכימו, נמרח את האישור, נעכב את האישור, נכניס את האישור למגירה עד שתרימו ידיים.

ברגר לא סבל את בזק, הוא בא מפרטנר ואחר כך ייעץ לסלקום. הוא אינטרסנט שהפרקליטות רואה בו בטעות כעד מפתח. למה הוא לא מסביר לה את כל הסיפור המוזר עם הוט? התשובה ברורה: בפרקליטות העלימו את כל הראיות והמסמכים שיכולים לפרק את הנרטיב שהם בנו. זו לא חקירה להגיע לחקר האמת, זו חקירה להרשיע בכל מחיר״.