מפלגת העבודה בחרה הערב בשמאל הקיצוני. גם כיום הדעות של חלק לא קטן מחברי המפלגה מתיישרות עם השמאל הקיצוני, אך המנהיג החדש של העבודה הוא שמאלני קיצוני בכל רמ"ח איבריו. אבי נעים, ראש מועצת בית אריה ויו"ר ועדת הביטחון בשלטון המקומי, עושה סדר ומבהיר מי האיש שמן הסתם לא ירכיב את הממשלה הבאה. נעים: "העבודה בחרה מנהיג שמאל קיצוני! הערב חלה סנסציה במפלגת העבודה שבחרה במועמד חדש וצעיר שהבטיח מנהיגות מרעננת שתכבוש את הנהגת המדינה. אבל לאבי גבאי אין שום סיכוי, הוא אמנם נבחר להוביל אך יותר מאשר הוא נבחר המועמדים האחרים הפסידו. בעמיר פרץ, עמירם לוין, בוז'י ועומר בר לב אין שום דבר מרענן, כולם נטולי כריזמה פוליטית ומנהיגות הנדרשת להוביל. חלקם איכזבו בעבר וזו היתה הזדמנות לבוא איתו חשבון. אראל מרגלית היחיד שעוד נשב ממנו משב רוח מרענן, בחר בקמפיין נגטיבי הזוי ושרף את סיכוייו להתברג בצמרת. ביום שאחרי חגיגות הניצחון האבק ישקע ודעותיו של גבאי יחשפו לציבור שיסתייג מהם ולא יבחר בו. צריך רק להאזין לראיונותיו האחרונים של גבאי בשביל להבין את עמדותיו: 1. גבאי בעד מדינה פלסטינית - במציאות של התפרקות המדינות בעולם הערבי, של טרור ואיסלאם קיצוני לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית זוהי אמירה אומללה שמנותקת מהמציאות. 2. גבאי בעד חלוקת ירושלים - אמירה שמהווה חציית קו אדום בציבוריות הישראלית ומזכירה את התבוסתנות של פרס. 3. גבאי בעד מתווה אולמרט ביו"ש - ויתור על 98% משטחי יו"ש וחילופי שטחים על 2% הנותרים - אפילו אנשי השמאל הקיצוני מבינים שזה לא יקרה לעולם. 4. "אני אוכל כשר אבל לא רק" כמובן שזכותו של כל אדם לנהוג באורח חיים בו בחר, אבל בעולם הפוליטי אמירה כזאת מתפרשת, בקרב הציבור הדתי ובמפלגות הדתיות שהן לשון המאזניים, כאמירה מתנשאת ששורפת כל גשר לשיתוף פעולה עתידי. עם ישראל הולך ימינה וגבאי והעבודה הולכים שמאלה. לפיד מביט עליו מהצד ומגחך לעצמו "מילא שגבאי היה לומד מהטעויות שאני עשיתי בעבר". מפלגת העבודה שבעבר היתה מפלגה גדולה ואלטרנטביה שלטונית, בחרה הערב במנהיג שמאל קיצוני שאולי יהפוך את שאריות מפלגת העבודה ההיסטורית לאלטרנטיבה למפלגת מר"צ. מפלגת שילטון היא לא תהיה".