כדי לקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח הלאומי יש לצבור על פי החוק מינימום של 144 חודשי עבודה שבהם שולמו דמי ביטוח לאומי. האם יתכן מצב שחודשים שבהם הביטוח הלאומי שילם בעצמו את דמי הביטוח לא יכללו בחישוב חודשי העבודה?

מצב אבסורדי זה, עולה מכתב התביעה שהגישה תושבת אזור חיפה שהגיעה לגיל 62 והופתעה לגלות כי הביטוח הלאומי מסרב לשלם לה קצבת זקנה בטענה שצברה רק 113 חודשי עבודה, ומאחר ולא הגיעה לסף המינימום של 144 חודשי עבודה, היא אינה זכאית לקבל את הקצבה.

באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה מחיפה, מומחה לביטוח לאומי, טוענת האשה כי במהלך שנות עבודתה ילדה פעמיים והייתה בחופשת לידה, כשבמהלכה קיבלה מהביטוח הלאומי דמי לידה - תקופה הנחשבת כחלק מחודשי העבודה. כמו כן, גילתה האישה כי מרישומי הביטוח הלאומי נעלמו יותר משנתיים בהן עבדה במוסד ציבורי ששילם את משכורתה ואת דמי הביטוח הלאומי מדי חודש.

לטענת התביעה, צברה האישה לפחות 147 חודשי עבודה שהם יותר מהמינימום הנדרש ולכן היא זכאית לקבל את קצבת הזקנה.

לדברי עו"ד סאמי אבו ורדה, אין זה המקרה היחיד שרישומי המוסד לביטוח לאומי אינן מדוייקים ולכן הוא ממליץ לכל אדם שמגיע לגיל פרישה, לבדוק היטב את מספר החודשים שצבר כחודשי עבודה על פי רישומי הביטוח הלאומי, במיוחד אם החליף במהלך השנים מקומות עבודה רבים.