הפיתוחים הטכנולוגיים החדשניים בישראל ובעולם מובילים לדרישה גוברת והולכת של מומחי אבטחת מידע גם בתעשיות ביטחוניות ובמיוחד בזרוע ההגנתית וההתקפית של ישראל.

במאמר זה נסקור כמה אספקטים שונים שבהם אנו רואים כיצד הטכנולוגיה משפיעה על אבטחת המידע בגופים צבאיים בכלל ובצה"ל בפרט.

לכל חייל יש סמארטפון – האויב יודע זאת

אם פעם טלפונים חכמים היו ברשותם של בעלי האמצעים הכספיים בלבד – היום גם לילדים יש סמארטפונים. כאשר מדובר על מתקנים צבאיים מדובר בסכנה של ממש.

מדוע? האויב יכול, מבלי לתצפת, לדעת בדיוק כמה חיילים נמצאים בבסיס ובאיזה מקום בכל רגע נתון.

בנוסף, נעשה שימוש בתוכנות זדוניות המותקנות על הטלפונים של חיילים שחשבו שהם מתקשרים עם "חברים" חדשים לפייסבוק על מנת לראות צילומי וידיאו, לשמוע מה מתרחש בבסיס באודיו או להשתמש בתמונות שצילמו החיילים במהלך סיורים בשטח.

כל אלה דורשים שינוי בפרוטוקולי האבטחה של הרשתות השונות וכן הדרכה מתאימה של החיילים על הסכנות השונות שעשויות לארוב להם ברשת.

הגנות מפני התקפות סייבר

אספקט חשוב נוסף הוא כמובן איומי הסייבר שהמדינה נאלצת להתמודד מולם באופן קבוע. אחד האיומים הוא חדירה למחשבים של מערכות רגישות כמו אלה המשמשות לירי של טילי הגנה, לניהול של מטוסים, מערכות המשמשות לתכנון אסטרטגי ומערכות שונות המשמשות בתעשיית המודיעין. חדירה של האקרים המסוגלים לשבש את המערכות האלה יכולה להוות נזק ביטחוני חמור למדינת ישראל.

סיכון נוסף שיש מפני התקפות סייבר הוא סיכון לתשתיות של המדינה. דמיינו כי יום אחד האקר מצליח לחדור למערכות חברת החשמל ולשבש את אספקת החשמל לעיר תל אביב. ביום אחד כל מערכות התאורה, הרמזורים, האינטרנט והמערכות הרפואיות בבתי החולים אינם מתפקדים.

איזה כאוס יוכל להיווצר? לכן, חלק ניכר מההגנה על מדינת ישראל אינו מתבצע באמצעות הנשק – אלא באמצעות מומחים שעברו קורס אבטחת מידע מקיף ויודעים להגן עלינו מפני כל הסכנות הללו.

שימוש בטכנולוגיה לטובתנו

לצד הסכנות שיש לפיתוחים הטכנולוגיים של ההאקרים, אנו גם יכולים לראות אין ספור דוגמאות שבהן חטיבת הסייבר הישראלית יכולה להגן על המדינה. צה"ל לא רק מתגונן אלא גם יכול לתקוף באמצעות סייבר. בדרך כלל הסיפורים הללו נשארים מתחת לרדאר של התקשורת אך מדי פעם אנו רואים סיפור או שניים עולים על פני השטח.

למשל, כאשר הושבתו המתקנים בכור האטומי באיראן בשל פעילות יתר של הצנטריפוגות שנגרמה בגלל וירוס מחשב. הווירוס הוחדר בצורה חכמה למערכות שהפעילו את הציוד במקום וגרמו להתחממות ולהשבתה שלהם. במקרים אחרים, תוכנות שהותקנו על טלפונים ניידים של מבוקשים שישראל חיפשה ברחבי העולם הובילו ללכידתם.

אלה רק חלק מהמקרים שמעידים על החשיבות העצומה שיש להתפתחות הטכנולוגית על אבטחת המידע בעולם – ומעידים במידת מה גם על הסיכונים שנשקפים לנו מגורמים עוינים המסוגלים לרתום את הטכנולוגיה הזו לרשותם.

לסיכום, ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שאנו רואים בשנים האחרונות משפיעה על תחומים רבים ובהם גם על אבטחת המידע בתעשיות ביטחוניות בארץ ובעולם. צבאות רבים אינם מבוססים היום רק על נשק המורכב מעופרת או אבקת שרפה אלא גם על נשק המבוסס על שורות קוד שמתוכנתות להסב נזק או להגן על תשתיות חשובות.  

סביר להניח שבעתיד הלא רחוק נגלה כי היתרון היחסי של מדינת ישראל הקטנה מול הסיכונים הרבים שאורבים לה אינו טמון בכוחנו אלא דווקא במוחנו – ביכולת להמציא פתרונות טכנולוגיים חדשניים נוספים ולהיות מהירי מחשבה יותר מהאויב. כמו שכבר נאמר במשלי– "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה".