ארנון בוסאני
"הדתה"? שמיעוט אתאיסטי לא ידבר בשם כל החילוניים
אז כשמדברים על הזרם החילוני יש לזכור שמדובר בקשת רחבה של אנשים וחילוני יכול להיות הכל החל מאתאיסט מוחלט דרך יהודי שמגיע לערוך בר מצווה לילד או לא עלינו לומר קדיש לזיכרו של נפטר, הוא יכול להיות גם יהודי שמגיע לבית הכנסת בליל שבת ולאחר התפילה יקנח בבילוי של מחזה מתורבת, הוא יכול לנסוע לפאב בליל שישי ובכל זאת להופיע לקביעות בשיעור של יום שני, החילוני יכול להיות חילוני גמור והוא יכול להיות מסורתי ולא פעם אפשר למצוא אותו תחת לבוש העונה להגדרה של "דתי".
בפוסט קודם חיברתי באופן ישיר והדוק את החילוני אך ורק אל הצד האתיאיסטי שעל המפה, רוב המגיבים התנגדו לשמחתי בזעם ורתיעה מן ההשוואה והצהירו שאמנם הם חילוניים אך אין פירוש הדבר שלכל דבר שבקדושה הם מתנגדים וחלקם אף סיפרו בגאווה אילו מצוות הם מקיימים.
בימים האחרונים גוברים הדיונים על תופעת ה"הדתה" ונשמעות קריאות זעם נגד השתלטות תכנים דתיים על מערכת החינוך. אנשים מסוימים מאוד המגדירים עצמם לא אחת כאתאיסטים מרימים קולם בשמם של כלל החילונים וצווחים כתרנגולים גאים שנפסיק לשטוף להם את המוח של הילדים, כי להם הוא חופש הבחירה ואין הם מסכימים שנפריע להם במערכת החינוך הכללית להפיץ את הכפירה והם דורשים שנפסיק לספר להם על עם יהודי עם אל יחיד ונורא.
התגובות שהועלו באותו הפוסט מוכיחות שבדיוק כמו שביהדות הדתית ישנם זרמים שונים כך הוא הדבר ביהדות החילונית ואין שם מנדט למיעוט מבוטל לדבר בשמם של רוב האנשים ובכלל זה מזכיר שפעם עוד שחזרנו מהישיבה בינות לעמים, אז עוד פשוט היינו אך ורק יהודים...
תגובות
נא שימרו על שפה נקייה אשר מכבדת אתכם