ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר במהלך טקס האזכרה הממלכתי לחללי מערכות ישראל בהר הרצל כי ישראל לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני.
דבריו המלאים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הזיכרון:
"לפני כמה שבועות מדינת ישראל עצרה מלכת. אחרי 37 שנים החזרנו את זכריה באומל ז"ל הביתה. אלפים הגיעו להלוויה המרגשת שנערכה על ההר הזה. הם נתנו חיבוק עצום למשפחתו, והעם הנפלא שלנו שוב הוכיח, שגם אחרי עשרות שנים הוא אינו שוכח את בניו. כשהודיתי במוסקבה לנשיא פוטין על העזרה באיתורו של זכריה, אמרתי לו ולבכירי צבאו שבעבורנו, אחוות לוחמים היא ערך עליון, וראיתי את ההערכה בעיניהם.
ואכן, זוהי המשמעות העמוקה ביותר של היום המקודש הזה – זהו יום של יגון כבד, אבל זהו גם יום של אחווה עילאית. יום בו כולנו חשים כמשפחה אחת. מצד אחד היגון, וכמוכם, גם אני יודע אותו היטב – קשה מאוד לתאר אותו למי שלא נכנס למעגל השכול, כי הכאב גואה, הגעגוע אף פעם אינו פוסק.
אמש, בטקס מרטיט לב בכנסת – "שירים לזכרם" - אמרו בני אחת מהמשפחות השכולות: "הלב מתרסק לרסיסים. העצב הוא תמידי". ומצד שני האחווה: אומה שלמה חובקת בלבה את משפחות הנופלים. חברים לנשק מבקרים את האלמנות והאימהות גם אחרי עשרות שנים. והיום, העם כולו מחבק את משפחותיהם של 23,741 בנינו ובנותינו, חללי מערכות ישראל: יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים, בדואים, צ'רקסים.
לפני שנה, לוחם 'דובדבן' רונן לוברסקי נפל בפעילות מבצעית נגד גורמי הטרור. רעייתי ואני ביקרנו בבית משפחתו. הוריו של רונן, ולדימיר ואלנה, אמרו למנחמים: "אנחנו מרגישים כאילו היה לנו יהלום ביד. כל אחד בא ומתאר אותו מכיוון אחר". זה תיאור ציורי כל כך שכל כך קולע לאמת: יקירינו שנפלו היו יהלומים – יהלומים אנושיים. אישיותם בוהקת מכל זווית: אהבת האדם והמשפחה, אהבת העם והמדינה, תחושת השליחות, נכונות ההקרבה.
ויש גם יהלומים שנסתרים מן העין; כמו סגן-אלוף מ', חייו נגדעו בחשכת ליל, במשימה נועזת ברצועת עזה. מ' הוא גיבור עלום, שנתן את דמו במאבק המתמשך במבקשי נפשנו. אחרי נפילתו גיליתי שהוא גם עסק בהתנדבות חברתית מרגשת מאין כמוה. רעייתי ואני ביקרנו בכפר שלו. פגשנו את אשתו, את ילדיו, את אחיו, את הוריו הנפלאים, איזו משפחה אצילית! איזו מחויבות לגורל המשותף של כולנו!
משפחות יקרות, אזרחי ישראל, אירועי הימים האחרונים ממחישים בבהירות על מה נסוב מאבקנו – על הניסיון של דורשי רעתנו להחריב את מדינתנו, לעקור אותנו מארצנו. במאה השנים האחרונות, אויבינו ניסו לעשות זאת פעם אחר פעם – אך הם נכשלו.
בבוקר הזה, בדרכי לכאן שמעתי שאיראן מתכוונת להמשיך בתוכנית הגרעין שלה. לא נאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. נוסיף להיאבק במבקשי נפשנו, וננעץ את שורשינו עמוק עוד יותר באדמת המולדת. כך עשו גיבורינו בשחר תחיית האומה, ואנו צועדים בדרכם.
במפלס העליון של ההיכל הזה, שכולו הוד ושגב – נמצאת לבנת זיכרון שחקוק עליה הכיתוב: יוסף טרומפלדור, 1920. במלחמת העולם הראשונה, טרומפלדור היה המפקד היהודי הבכיר ב'גדוד נהגי הפרדות' – הכוח היהודי הלוחם הראשון מאז ימי בר-כוכבא. היה קשה להקים את הגדוד הזה, מפקדי הצבא הבריטי לא האמינו שיהודים מסוגלים להיות לוחמים. אבל כשהם פגשו את טרומפלדור, דעתם השתנתה מקצה לקצה. מפקדו הבריטי הישיר של טרומפלדור אמר שטרומפלדור היה האדם האמיץ ביותר שהוא פגש בימי חייו.
מהגרעין של הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה נבט כעבור שנות דור צבא ההגנה לישראל. טרומפלדור הבין שהתחייה הלאומית שלנו נשענת על שני יסודות: השיבה של עם ישראל לאדמתו, והנכונות שלנו להגן על עצמנו בכוחות עצמנו. הוא אמר: "יוֹם יָבוֹא וַאֲנִי עָיֶף וּמְיוּגָע, אַשְקִיף בְּשִֹמְחָה וּבְגִיל עַל שְֹדוֹתָיי שֶלִי, בּאָרְצִי שֶלִי. וְלֹא יֹאמָר לִי אִיש: לֶךְ-לְךָ נִבְזֶה, זָר הִנְךָ בְּאֶרֶץ זֹאת. ואִם יֹאמָר לִי אִיש כָּךְ, בְּכוֹחַ וּבְחֶרֶב אָגֵן עַל שְׂדוֹתָיי וּזְכוּיוֹתָיי". מילים לדורות!
בעוד פחות משנה נציין 100 שנים לקרב תל חי, שבו נפלו טרומפלדור וחבריו על משמר גבולנו הצפוני. ברל כצנלסון הספיד אותם כך: "יֵדְעוּ אֵפוֹא צוֹרֵרֵינוּ: לֹא תַפְחִידוּ אוֹתָנוּ. לֹא בְּחַסְדֶכֶם נִיתְנָה לָנוּ הַאָרֶץ, וְלֹא בְּזָדוֹן רְמִייָתְכֶם תְשָׁכְּלוּ אוֹתָה מְאִיתָנוּ. לֹא תוּכְלוּ לָנוּ. בְּדָם לִבֵּנוּ, באוֹר אֶמוּנָתֶנוּ, נִפְרוֹץ כֹּל חוֹמָה. נִפְרוֹץ וְנַעָלֶה". גם אלו מילים לדורות. ב-100 השנים האחרונות הן משמשות מצפן לדרכנו, מרפא לכאבנו.
אני מאחל החלמה לכל הפצועים, ואני מתחייב שנמשיך לפעול להחזרת נעדרינו ושבויינו, כולל רון ארד, הדר גולדין, רון שאול, יהודה כץ, צבי פלדמן, וכן אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, כפי שהחזרנו את זכריה באומל ז"ל אחרי 37 שנים, כפי שהבאנו את טייס חיל האוויר יקיר נווה ז"ל לקבר ישראל אחרי 56 שנים.
ביום הזיכרון אנו מציינים את אבדותינו, וביום העצמאות נעלה על נס את הישגינו. 71 שנים של עשייה מופלאה, 71 שנים של יצירה כבירה. מי ייתן שמשא היגון על כתפינו יוקל כשיתרחב לבנו – מגאווה אין קץ על פלא התקומה שאותה אנו חבים ליקירינו. יהי זכרם של הנופלים – יקירי האומה – יהי זכרם ברוך לעד".
תגובות
נא שימרו על שפה נקייה אשר מכבדת אתכם