איחוד הצלה ואיל - אגודה ישראלית לאפילפסיה מציינים את שבוע המודעות למחלת האפילפסיה תחת הכותרת: "כשמישהו נופל, אני פועל!" במטרה לעודד אזרחים להגיש עזרה מהירה למי שמתמוטטים ומראים סימנים של התקף מלווה בפרכוסים. דפנה דובב, מנכ"ל איל - אגודה ישראלית לאפילפסיה מסבירה כי "אחד לעשרה ישראלים חווה לפחות פעם אחת התקף אפילפטי שנגרם בגלל הפרעה פתאומית ובלתי מבוקרת בפעילות החשמלית במוח". לדבריה "זה עלול לקרות לכל אחד. מלבד אנשים שחווים התקף חד פעמי ישנם 82 אלף ישראלים שהם חולים כרוניים במחלה שבין ההתקפים מתפקדים כרגיל ולא מראים סימני מחלה בשגרה".

בסרטון שהוציאו שני הארגונים במסגרת קמפיין משותף תחת הכותרת: "כשמישהו נופל, אני פועל!", מסבירים באיחוד הצלה כיצד מזהים אדם שעובר התקף אפילפטי, מה ניתן לעשות כדי לשמור עליו מפגיעה ולסייע לו ומה אסור לעשות. "יש בציבור הרבה חוסר ידע והבנה מה עושים במקרה ומישהו מתמוטט ומתחיל לפרכס", אומר מוטי אלמליח, מנהל דוברות והסברה באיחוד הצלה. "לפני הכל צריך לזהות את התסמינים שהמוכרים ביותר הם: איבוד הכרה, פרכוסים בארבע גפיים, נוקשות שרירים ונעילת לסתות וקצף שיוצא מהפה. חלק מהאנשים יראו מבולבלים ולא יוכלו לדבר".

אז מה עושים אם מישהו מתמוטט לידינו ומראה סימני התקף אפילפטי? באיחוד הצלה מסבירים שכל אחד יכול לבצע מספר פעולות פשוטות שימנעו פגיעה בחולה עד שהתקף חולף ועד הגעת כוחות רפואה מקצועיים למקום. "תזעיקו עזרה רפואית", אומר אלמליח. "ותרחיקו מהאיש חפצים שעלולים לפצוע אותו בזמן שהוא מפרכס. תמתינו איתו עד שההתקף יחלוף ולאחר מכן הטו את האיש על הצד כדי למנוע חנק מהפרשות בפה. אם האדם אינו חוזר להכרה ואינו נושם, השכיבו אותו על הגב והתחילו בפעולות החייאה שכוללות עיסויים בלבד בקצב של 100 לחיצות בדקה".

אלמליח מוסיף כי "חשוב לדעת גם מה לא עושים. למשל, לא מכניסים חפצים לפה כדי למנוע 'בליעה של הלשון' או חנק ואסור לנסות להפסיק את הפרכוס על ידי תפיסה של האדם. לסיכום", הוא אומר, "קחו שליטה על הסיטואציה וזכרו: כשמישהו נופל, אני פועל! זה מציל חיים!".