פעם, כשמחבל היה מעז להתעסק איתנו, היינו עולים על הנגמ"שים, נכנסים לתוך הכפר ממנו הגיע, מוציאים את כולם מהבתים ומשגעים אותם. הם הבינו מהר מאוד שעם חיילי צה"ל ועם ישראל לא מתעסקים.

כיום, מחבלים מגיעים לבירתנו ירושלים, עם רובה וסכין ורוצחים ילדה מהממת - לוחמת שעשתה בבירתנו את השבת, כדי לשמור על כולנו. ומה אנחנו עושים? יושבים בשקט.

אני ממש לא מצליח להבין איך אין שניים-שלושה גדודי חי"ר שעולים על נגמ"שים ונכנסים לכפר המחבלים דיר אבו משעל בגזרת בנימין, ממנו יצאו הרוצחים בדרכם לרצוח בירושלים, מוציאים את כולם מהבתים ועושים להם סדרת חינוך. פשוט לא מבין כיצד ההנהגה לא מקבלת החלטה לתת לחיילינו לעשות את מה שהם יודעים. מה קורה לנו? (בתמונה: הדס מלכא ז"ל. יהי זכרה ברוך!)