באוניברסיטת אריאל התקיים היום (חמישי) פאנל אקדמי משפטי, בהשתתפות משפטנים בכירים, שעסקו בחוק ההסדרה בראי המשפט הבינלאומי. המושב, אותו ארגן 'מרכז אדם ואדמה', מכון המחקר לענייני יהודה ושומרון מבית תנועת רגבים, התקיים במסגרת הכנס השנתי למחקרי יהודה ושומרון, של מו"פ מזרח יו"ש ובקעת הירדן.

ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת קבע, כי "לכנסת יש יכולת לחוקק בכל שטח שנתון לסמכות הרשויות המבצעות שלה, ויהודה ושומרון הוא אכן איזור שכזה".

"החוק הכי בולט שהכנסת חוקקה ביהודה ושומרון, הוא חוק ההתנתקות. אם היה לה סמכות לחוק זה, קשה להבין מדוע אין לה סמכות לחוקק את חוק ההסדרה", אמר בקשי. "אם בית המשפט העליון יכול להפעיל את סמכותו של מדינת ישראל מחוץ לתחומיה הריבוניים של מדינת ישראל, איך ניתן לומר שהרשות המחוקקת והמבצעת מנועות מכך? מוזר מאוד שהקולות המתנגדים נשמעים דווקא מצד אלה שרוממות הדמוקרטיה בגרונם".

חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', מיוזמי חוק ההסדרה, אמר בדבריו כי "המשחק בבג"ץ הוא משחק מכור".

"אני מאמין שאין טיעון ענייני משפטי כדי לפסול את חוק ההסדרה, ואף על פי כן, המשחק בבג"ץ הוא משחק מכור. זאת בשל התייצבותו של היועץ המשפטי לממשלה נגד החוק והקמפיין הציבורי המסיבי שהוא מנהל נגדו חודשים רבים ובשל החשש של בג"ץ מלפגוע במעמדו וביוקרתו של היועץ. זו גם לדעתי הסיבה היחידה שהיועץ מתייצב נגד החוק בבג"ץ למרות שאין לו שום טיעון ענייני להוסיף מעבר לעשרות פרופסורים ומומחים שהתייצבו בבג"ץ נגד החוק".

"מבחינה משפטית גרידא, אין תקדים לזה שבג"ץ פוסל חוק של הכנסת בשל היותו סותר את הדין הבינלאומי", הוסיף סמוטריץ'. "בג"ץ יצטרך לבנות קונסטרוקציה מאוד מורכבת כדי לטעון משפטית כנגד החוק".

פרופסור עמיחי כהן מהקריה האקדמית אונו והמכון הישראלי לדמוקרטיה הביע את התנגדותו לחוק: "אם חוק ההסדרה היה תקף רק במצב של בניה בתום לב, יש לכך היגיון רב. אבל החוק מדבר על הסדרה בכל מקום שבו ניתנה הסכמת המדינה, כשההסכמה הזו ניתנת לפרשנות מאוד גמישה. עולה תחושה שחוק ההסדרה מתייחס לטובת המתיישבים, ולא לטובת האוכלוסיה הפלשתינית. אי אפשר לנהל את הדיון בצורה של משחק הוגן, כאשר הוא מדבר מעל הראש של אחת האוכלוסיות".

"ישראל החליטה בשנת 1967 להתייחס לאזור יו"ש כאילו חלים בו דיני הכיבוש. זה לא המודל המשפטי היחיד של הדין הבינלאומי, אבל זה המודל שמקובל כיום, ולכן בסופו של יום, עם המערכת המשפטית שנוצרה כאן, צריך ללכת עם ההיגיון שלה".

פרופסור אבי בל, מרצה באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת קליפורניה סן דייגו ציין, כי "ייתכן וחוק ההסדרה איננו הדרך האולטימטיבית לפתור את הסיטואציה הנוכחית, אבל זו שאלה מדינית, לא שאלה משפטית".

לדבריו, "כל הדיון שמתקיים כיום נגד חוק ההסדרה הוא מביש ונוגד את המקצוע. ככל שיש תקדימים משפטיים בינלאומיים לסיטואציות מעין אלו, הם דווקא תומכים בו. קשה לי להתנער מהתחושה שההתארגנות נגד חוק ההסדרה היא בגלל שהיועמ"ש התבטא נגד חוקיות החוק עוד לפני שהוא הונח על השולחן. התבטאות שנבעה מפרשנות שגויה של היועמ"ש לדין הבינלאומי".

עו"ד הראל ארנון, המייצג את המדינה בעתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד חוק ההסדרה, אמר: "החוק מבקש להתמודד עם דילמה בלתי אפשרית שבה מוצאות עצמן הרשויות ביהודה ושומרון, במציאות שבה יש בתים, שכונות, וחצאי יישובים, שנבנו בתום לב ובמעורבות המדינה. השאלה היא אם מחליטים להרוס את הבתים הללו בשם זכות הקניין של בעלי הקרקע או שבשם זכותם של אלו שמחזיקים בקרקע בפועל לא מעט שנים, מפצים ביד נדיבה את בעלי הקרקע. זו שאלה של איזון".

"העובדה שהחוק הזה נתפס כיותר פוליטי מכל חוק אחר, שלא בצדק, לא הופכת אותו לבעייתי יותר מבחינה משפטית", הוסיף ארנון. "משפטנים אינם בעלי תבונה יתרה, ואינם אמורים להחליט האם חוק מסויים הוא צודק או לאו, אם יש בו תבונה מדינית אם לאו, אלא אך ורק לבחון את חוקתיותו״.