מבנה מערכת המס של מדינה הינו גורם מכריע המשפיע על הביצועים הכלכליים שלה. קוד מס מובנה היטב מאפשר למשלם המסים לעמוד בו, ויכול לקדם את הפיתוח הכלכלי תוך הגדלת הכנסות עבור צרכי הממשלה. לעומת זאת, מערכות מס פגומות עלולות לעלות לנו ביוקר, לעוות את ההחלטות הכלכליות ולפגוע במשקים המקומיים.

לאסטוניה יש את מערך המס הטוב ביותר ב-OECD זו הפעם החמישית ברציפות. כך על פי מדד ITCI. הציון הגבוה שלה התקבל לאחר בדיקה של מספר פרמטרים חשובים ומשפיעים שעוד נדון בהם.

המדד הבינלאומי לתחרותיות המס (ITCI) מנסה למדוד את המידה שבה מערכת המס של מדינה שומרת שני היבטים חשובים של מדיניות מס: תחרותית וניטראליות. בעולם הגלובלי של היום, ההון הוא נייד מאוד. עסקים יכולים לבחור להשקיע בכל מספר של מדינות ברחבי העולם כדי למצוא את שיעור התשואה הגבוה ביותר. משמעות הדבר היא כי עסקים יחפשו מדינות עם שיעורי מס נמוכים יותר על ההשקעה כדי למקסם את שיעור התשואה לאחר מס. אם שיעור המס של המדינה גבוה מדי, היא תוביל להשקעה במקומות אחרים, דבר שיוביל לצמיחה כלכלית איטית יותר. על פי מחקר של ה-OECD, מסי חברות מזיקים ביותר לצמיחה כלכלית, כאשר מס הכנסה אישי ומסים על צריכה פחות מזיקים. למיסי מקרקעין דווקא יש השפעה קטנה ביותר על הצמיחה.

כדי למדוד האם מערכת המס של המדינה היא נייטרלית ותחרותית, ה-ITCI בוחן יותר מ-40 משתני מדיניות מס. משתנים אלה מודדים לא רק את רמת המיסים, אלא גם את אופן בניית המס. האינדקס מסתכל מסי החברות של מדינה, מס הכנסת פרט, מסים צריכים, ארנונה, ואת הטיפול ברווחים שנצברו בחו"ל. ה-ITCI נותן סקירה מקיפה על אופן השוואת מערכות המס במדינות המפותחות, מסביר מדוע מערכי מס מסוימים בולטים כמודלים טובים או רעים לרפורמה, ומספק תובנות חשובות כיצד לטפל במדיניות המס.

כמובן שישנם גורמים רבים שאינם קשורים למסים המשפיעים על הביצועים הכלכליים של המדינה. עם זאת, למערך המס יש תפקיד חשוב בבריאות של כלכלת המדינה. כדוגמא למדינה שלא המשיכה עם המגמה העולמית לפישוט מערכת המס, ניקח למשל את צרפת שנמצאת בתחתית הרשימה. במהלך העשורים האחרונים, הציגה צרפת מספר רפורמות שהגדילו משמעותית את שיעורי המס השוליים על עבודה, חסכון והשקעה. לדוגמה, לאחרונה הנהיגה צרפת מס רווח של חברות, שהצטרף למסים מעוותים אחרים כגון מס עסקאות, מס עושר נטו ומס ירושה. ההפגנות של "האפודים הצהובים" שהתקיימו ועדיין נמשכות בפריז מובנות לגמרי בהקשר הזה.

ואיפה ישראל בדירוג?
ישראל ירדה במדד במקום אחד והיא זוכה במקום הנמוך והלא מכובד 30 מתוך 35 כשהרבה לפניה מדינות כמו טורקיה (12) ספרד יוון ובעצם כמעט כל המערב.

אז מה אפשר לעשות ואיך מתקדמים?
נסתכל על ארבעת הפרמטרים המכריעים בדירוג של מערכת המס של אסטוניה המדורגת ראשונה במדד. ראשית, יש לה שיעור מס חברות בגובה של 20% (23% בישראל),  שמיושם רק על רווחים מבוזרים. שנית, יש לה מס שטוח של 20% על הכנסה אישית (בארץ המס דיפרנציאלי ומגיע עד 50%) שאינה חלה על הכנסות דיבידנד אישיות. שלישית, מס הרכוש שלה חל רק על ערך הקרקע, ולא על הערך של הנדל"ן או ההון. לבסוף, יש לה מערכת מס טריטוריאלית הפוטרת 100% מהרווחים הזרים שהרווחו על ידי חברות מקומיות ממיסוי מקומי, עם מעט הגבלות. בניו זילנד שנמצאת במקום השלישי ברשימה אין מס על רווחי הון, דבר שמעודד השקעות (בארץ המס הוא 25% החל מהשקל הראשון).

מי שרושמת את השיפור הכי גבוה היא בלגיה שקפצה 6 מקומות בדירוג (25 ל 19) לאחר אימוץ חבילת רפורמה משמעותית במס ותתחיל בהדרגה להפחית את שיעור מס הכנסה הסטטוטורי שלה במהלך השנים הקרובות. מי שהעלתה את הציון שלה בשיעור הכי גבוה היא ארצות הברית שאימצה חבילה כוללת של רפורמת מס, שכללה הפחתת שיעור מס החברות מ -35% ל -21%, שיפורים בהוצאות על השקעות הון ושינויים בשיעור מס ההכנסה האישי. כתוצאה מכך, ארה"ב העלתה ב6 נקודות את הציון שלה ועדיין נמצאת במקום 24 כך שעדיין יש לה עוד לאן לשאוף.

על פי הנתונים הללו אפשר לראות בקלות שהפחתת מיסים על חברות והשקעות, ופישוט המערכת (מס שטוח ואחיד) הוא חלק מהגורמים שמשפרים את המערכת לטובת האזרח ולטובת הממשלה.

תובנה מעניינת נוספת שאפשר לגזור מהמדד שהתזוזה בדירוג נגרמת בעיקר מכך שמדינות מסויימות משפרות את המערכות שלהן, בעוד מדינות אחרות פשוט קופאות על השמרים, כך שבעצם מדינה שלא טורחת לפשט את המערך שלה היא פשוט תרד בדירוג. גם אם היא לא עושה צעדים אקטיביים שמסבכים את המערכת - חוסר השאיפה התמידית להשתפר ולהתייעל יביא אותה לצניחה במדד ולירידת האטרקטיביות של משקיעים להגיע למדינה. כך שאם שאלתם את עצמכם מי מרחיק משקיעים ומונע התקשרות של עסקים בינלאומיים עם מדינת ישראל הרי שהתשובה כרגע ברורה. מערך המס של ישראל הוא יצרן הB.D.S האפקטיבי ביותר בעולם, משום שגם אם לא בכוונה - הוא גורם לרתיעה של משקיעים להכנס לארץ וליצירת סבך משפטי וכלכלי עבור כל עסק שרוצה לצמוח במדינה. ניתן להסתכל למשל על המסחר בבורסה הישראלית שנמצא כבר שנים בהאטה מתמדת, שלטענת המשקיעים נגרמה בעיקר מהחלטת הממשלה להעלות בהדרגה את שיעורי המס על רווחי הון. מגמה זו החלה בשנת 2011, לאחר שהתקבלו המלצות ועדת טרכטנברג, ומאז היקף ההשקעות הולך ופוחת, בעוד המסים הולכים ומטפסים עד שהגיעו בפועל לרמה בין הגבוהות בעולם.