כשמדברים על שבץ מוחי, התפיסה הרווחת, מצביעה על תופעה הפוגעת באוכלוסייה המבוגרת. הסיבה העיקרית לכך היא הגיל הממוצע של חולי השבץ, 69. כמדי שנה, כ-18,000 אנשים בישראל לוקים בשבץ מוחי. 5% מכלל מקרי השבץ הם של צעירים (מתחת לגיל 50).

למרות העובדה שמדובר בתופעה שנפוצה יותר בגיל מבוגר, הסיכון לחוות שבץ מוחי קיים בכל גיל, בקרב צעירים, ואף בתינוקות. ולמרות שלא מדובר בתופעה שכיחה, לעיתים קרובות האבחון של שבץ מוחי בקרב צעירים מתעכב. הסיבה לכך היא שהמודעות לעובדה שגם צעירים יכולים ללקות בשבץ הינה נמוכה.

במקרה של דב כץ, בן 48 ממעלה אדומים, האבחון המאוחר כמעט עלה לו בחייו. "בשעה שש בבוקר קמתי. הסתכלתי על הודעה בנייד ופתאום התחלתי לראות הכל מטושטש", גולל כץ את סיפורו, "הייתה לי סחרחורת, החדר הסתובב והיו לי בחילות והקאות והזעתי המון. אמרתי לאשתי שיש לי ורטיגו".

האמבולנס שהגיע לפנות את כץ לבית החולים חשד כי מדובר בורטיגו ולא הפעיל את "נוהל סטרוק (שבץ)", נוהל שמחייב את צוות האמבולנס לדווח לבית החולים על חשש לשבץ מוחי ובזמן שהרכב עושה דרכו לבית החולים, הצוותים בבית החולים נערכים לקליטת החולה. "בזמן שהמתנו לסריקת CT חלה התדרדרות במצבי", סיפר כץ. "חשתי כאבים אדירים בבטן ובראש. הנוירולוג שבחן אותי הזעיק את מתאמת השבץ ולאחר בדיקת ה-CT הכניסו אותי בבהילות לפרוצדורה אצל ד"ר יעקב אמסלם".

בשל התדרדרות הקיצונית והידע המוקדם שמדובר בדיסקציה - קרע של חלק פנימי של העורק שעולה לגזע המוח - הוחלט להכניס את כץ לחדר צנתורים. "הדיסקציה החלה משעות הבוקר וגרמה ליצירת קריש דם לעורק הבזילרי", סיפר ד"ר אמסלם את רגעי הלחץ, "אם לא מטפלים בבעיה, ההתדרדרות מאוד מהירה ויכולה להביא לנכות קשה עד למוות ברוב המקרים".

הפעולה הראשונה שביצע הצוות הרפואי הייתה שליפה של קריש הדם מהעורק הבזילרי. השלב השני כלל תיקון הדיסקציה על ידי החדרת של תומכן (סטנט) לעורק החולה במוח ועל ידי כך תיקון הנזק שנגרם לעורק וחידוש זרימת הדם לגזע המוח.

על פי ד"ר אמסלם, למרות שדיסקציה באנשים צעירים הינה דבר נדיר, חלה עלייה במספר המקרים של אירוע מוחי בצעירים. "בהדמיות שאנו מבצעים בשנים האחרונות מספר החולים הצעירים הלוקים בשבץ מוחי הולך ועולה, ובקביל אפשרויות האבחון הכוללות הדמיה מתקדמת מאפשרות לנו לזהות בהרבה מהמקרים את מקור הבעיה, כמו במקרה הנ"ל. חשוב לזכור שמרבית החולים עם דיסקציה באחד העורקים העולים למוח מגיעים למיון עם סימנים ניורולוגים קלים ואינם מצריכים טיפול אגרסיבי אלא רק טיפול תרופתי למספר חודשים תוך כדי מעקב הדמייתי.

מיעוט החולים עם דיסקציה קשה כמו המקרה הנ"ל, העלולה לגרום לנכויות קשות ואף למוות ומצריכה טיפול דחוף בחלון הזדמנויות מאוד קצר של מספר שעות. רובם המוחלט של הדיסקציות הינן ספונטניות, ואיננו יכולים לזהות את הסיבה.

מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על כך שלמחצית מהמקרים קדמה לאירוע המוחי חבלת ראש (אפילו קלה).

"צריך לזכור שכאשר יש סימן לאירוע מוחי אפילו הקל ביותר, גם אם הוא חולף תוך זמן קצר, האירוע יכול להתבטא כהפרעת דיבור, חוסר תחושה, תנועה מוגבלת וסחרחורות", אומר ד"ר אמסלם ומסכם. "יש להגיע בדחיפות למיון על מנת לבצע בדיקה קלינית והדמייה דחופה כדי שניתן יהיה לזהות את גורם האירוע המוחי ולטפל בהתאם – טיפול מוקדם מציל חיים".

כעת עומד דב כץ לקראת שיקום כשהוא יודע ששני מרכיבים יסייעו לו בהחלמה: האחד הוא גילו הצעיר. במקרים של שבץ מוחי, יכולות השיקום של צעירים טובות יותר מאשר מקרי שבץ מוחי בקרב מבוגרים. והשני האבחון והטיפול המקצועי בשערי צדק. "היה לי פה צוות נהדר בבית החולים, מהאחיות, הרופאים ועד הצוות הסיעודי שסייע לי רבות ובזכותו אני יוצא משערי צדק על הרגליים", מסכם כץ.