רצפת הפסיפס התגלתה כבר בשנות ה-50 כמעט בשלמותה ותועדה כשריד של ארמון ביזנטי מסוף המאה ה-6 או תחילת המאה ה-7 ששכן מחוץ לחומותיה של קיסריה העתיקה. בשל מיקומה המרוחק מהגן הלאומי קיסריה ובעיית ההגנה על הממצא מפני שודדי עתיקות, וונדליזם ובלייה טבעית, כוסתה מחדש בחולות.                                                                                                          

בשנת 2004, החברה לפיתוח קיסריה ורשות העתיקות חברו במשותף למיזם שימור רצפת הפסיפס. במקום נערכו חפירות ארכיאולוגיות מסודרות לחשיפה ושיחזור, ומאז 2005 רצפת פסיפס הציפורים פתוחה למבקרים, ללא תשלום.

בשל חשיבותו הארכיאולוגית של האתר ומיקומו האסטרטגי, שמה לה החברה לפיתוח קיסריה למטרה לשדרג את סביבת האתר באופן שיעצים את חווית הביקור בו. לרווחת המבקרים נשתלו במתחם עצים, רוצפו שבילי המדרכות ודרכי הגישה, הורחבו שטחי המדשאות הסובבות את הפסיפס, הוצבה תאורה מתאימה, נוספו ספסלי ישיבה ונערכו גם התאמות לאוכלוסיות עם מוגבלויות, כולל חנייה נגישה.

מתחם פסיפס הציפורים המחודש הינו פרי שיתוף פעולה הדוק בין רשות העתיקות, המועצה האזורית והחברה לפיתוח קיסריה שחברו יחד במטרה לשדרג ולהפוך את המקום לאטרקציה תיירותית מהמעלה הראשונה. מהחברה לפיתוח קיסריה נמסר כי בכוונתה להמשיך את תנופת הפיתוח והעשייה תוך שמירה על ייחודו וערכיו ההיסטוריים של היישוב והנגשתם של אתרי התיירות לציבור הרחב.

ביקור בפסיפס הציפורים מהווה חוויה של ממש בזכות הציורים המרשימים שבפסיפס המתארים עופות, עצי פרי עמוסי פירות ויונקים גדולים. במשטח המרכזי של הפסיפס ניתן לראות את 120 הציפורים, אשר הקנו לו את שמו. הציפורים ערוכות ב-12 שורות, כשבכל שורה מינים שונים של עופות - טווסים, חסידות, שקנאים, אנפות, פסיונים ועוד. סדר הופעת הציפורים בכל השורות קבוע, אך כל שורה נפתחת בעוף השני המופיע בשורה שמתחתיה, כך שנוצרים אלכסונים שבכל אחד מהם מופיעה אותה דמות.

הפסיפס משתרע על פני שטח מלבני באורך של 16 מטרים וברוחב של 14.5 מטר כולל מסגרת שבה ניתן לראות עצי פרי עמוסי פירות, ובין העצים יונקים גדולים. (צילום: דניס אבשלומוב).