הזמן שעובר רק מפזר את שאריות המלח על הפצע הפתוח.
הזמן, שהבטיחו שהוא התרופה לכל מכה - הוא אותו הזמן שמזכיר לי את שהיה ולא מרפה ממני.

שנה מהשיחה שטילטלה את חיינו מקצה לקצה, 
שנה לאותו רגע בו עמדתי מעל מיטתך חסר אונים,
שנה בלי חיוך מלא ברכות ואהבה.

והכי קשה לי זה בלי הקול שלך בימי שישי, הקול המתעניין, המעודד והאוהב.

מי ייתן ולא אצטרך להגיע אל הקבר שלך מחר,
מי ייתן ונזכה לגאולה רגע קטן לפני.

אוהב אותך ומתגעגע מעמקי נשמתי!