ארגון "יד לבנים" - ארגון להנצחת חללי מערכות ישראל וטיפול במשפחות, הצטרף לקובלה הפלילית שהוגשה לבית המשפט כנגד פרופ' אמיר חצרוני אשר ביזה את חללי צה"ל ובני המשפחות השכולות.

כזכור, הקובלנה הפלילית הוגשה ב-14.5 לבית משפט השלום בתל אביב. מאחורי הקובלנה עומדים עו"ד אייל פלטק, עו"ד יואל פרץ, בועז גולן מחדשות 0404, הורים שכולים, אחים שכולים וכאמור, כעת גם ארגון "יד לבנים".

מאז יום הזיכרון ועד להגשת הקובלנה הפלילית, התנהל עו"ד אייל פלטק מול חצרוני והציע לו להתנצל כדי להמנע מפנייה לערכאות משפטיות. מאחר וחצרוני, שנראה היה לרגע כי יסכים למהלך, סרב בסופו של דבר, הוגשה הקובלנה.

הקובלים: טטיאנה קוסטיוקבץ  – אם שכולה לחלל אלכסיי קוסטיוקבץ הי"ד, סימה קומפני בן כליפא – בת שכולה לחלל זאב קומפני הי"ד, רובינה קומפני – בת זוג שכולה לחלל זאב קומפני הי"ד, שושנה סמט – בת שכולה לחלל לטיף צפאני הי"ד, יפה מצלאוי  – אחות שכולה לחלל רוני מצלאוי הי"ד, אלי כהן  – אח שכול לחלל משה אבנר כהן הי"ד, אריה מיזלס  – אב שכול לחלל גל מיזלס הי"ד, רחל ברבי – אחות שכולה לחלל יוחנן נגר הי"ד, שחר יאורי – אב שכול לחלל שחר יאורי הי"ד, יוחנן אדרי – אב שכול לחלל אורון אדרי הי"ד, משה שרף – אח שכול לחלל יעקב שרף הי"ד.

עדי התביעה: אורלי בן נבט – אחות שכולה של זאב סלמן הי"ד, הגר רופא – בת דודה של נמרוד כהן הי"ד, אמנון אהרון – אח שכול של אהרן ויצמן הי"ד, אושרה ברבי – אחיינית שכולה של יוחנן נגר הי"ד, אוהד כהן – בן שכול של מאיר כהן הי"ד, פרנסין וקנין – איבדה ארבעה חברים קרובים ביום 9.12.85 , יעקב אברגיל הי"ד אשר נטמן בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, דני שובל הי"ד אשר נטמן בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, רוני מצלאוי הי"ד אשר נטמן בבית העלמין הצבאי ברמלה, דוד לנקרי הי"ד אשר נטמן בבית העלמין הצבאי באשקלון. טירן אליהו – לוחם, נכה צה"ל שאיבד 12 לוחמים חברים בקרב בחברון ב"ציר המתפללים" בשנת 2002. וכן, בועז גולן מחדשות 0404, מלי ברנס, אלדד לבקוביץ', חיים וינברגר ומיכה סגל.

בקובלנה הפלילית נגד חצרוני צוין כי, "בפתח הדברים נציין כי בפנינו קובלנה בעלת רגישות בסיסית, אנושית וחברתית. עניין הנוגע במציאות החיים בישראל, למחיר הכבד שאין יקר ממנו המשלמים חללי מערכות ישראל ובני משפחותיהם בהגנה על המולדת ושמירה על ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, לדברים הסמויים מן העין והרחוקים מן הלב לרבים מאיתנו. קובלנה זו נולדה ונכתבה בצער רב וטוב היה לו הנאשם היה מקבל ומנצל את שלל האפשרויות וההזדמנויות שניתנו לו והיה בוחר להתנצל לפני הקובלים או לפני ב"כ. מאחר והנאשם בחר מסיבותיו שלו שלא לעשות כן, נכתבה קובלנה זו בדמעות ולו בשל העובדה כי הקובלים חשבו כי מעשים ואמירות עליהם נסובה קבילה זו, פסו מארצנו רוויית הצער, הכאב והשכול זה מזמן. צער, כאב ושכול שהנם בראש ובראשונה מנת חלקם היום יומית של הקובלים.

אין חללי מערכות ישראל יכולים להגן על כבודם ולכן הקובלים יהיו להם ל "פה", יזעקו את זעקתם, יגנו על כבודם ומעמדם שניתן בזכות ולא בחסד.

בדיוק כפי שהורו לנו רבותינו: "….צורך נפשי עמוק הוא – צורך נפשי השוכן בלב כל אחד מאיתנו – כי נעשה כמיטב לבנו לכבד את המת ואת זכרו….." (הש' מישאל חשין, בג"צ 7583/98 בכרך נ' שר הפנים, פ"ד נד (5)832 (2000)

"….כבוד האדם אינו רק כבודו של אדם בחייו. זהו גם כבודו של אדם לאחר מותו, וזהו גם כבודם של יקירו, הושמרים את זכרו בלבם, כבוד זה מתבטא, בין השאר, בעצם הצבתה של המצבה, בבוקורים בבית הקברות בימי זיכרון ובטכסי ציבור ובטיפוח הקבר…." (הש' אהרן ברק, ע"א 294/91 חברה קדישא נ' קסטנבום, פ"ד מו (2) 464 (1992).

הקובלים, כל אחד מהם וכולם ביחד, מהווים את משפחת השכול שלהם בן, אח או אבא שנפלו במערכה על הגנת העם והארץ ומהווים חלק מרבבות חללי צה"ל שלהם ורק להם נתונה הזכות הגדולה להטמן בבית עלמין צבאי, כאשר דגל ישראל, אותו דגל המסמל כל כך הרבה ערכים למענם החללים נלחמו ונהרגו, עוטף אותם בחום ואהבה רגע לפני שהם נטמנים באדמת המולדת – אותה אדמה עליה נשלחו להגן, להילחם וליפול.

מספר ימים לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה תשע"ז, הגיע הנאשם (חצרוני, א.ו) לבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הנאשם נכנס לבית העלמין הצבאי המהווה את: "קודש הקודשים", בית שני ואולי בית ראשון לרבבות ממשפחת השכול. הנאשם נכנס לבית העלמין הצבאי לא על מנת להדליק נר זיכרון, לא כדי לומר תפילה לעילוי נשמת הנופלים או כדי לקרוא פרק תהלים לזכר הנופלים… הנאשם נכנס לבית העלמין הצבאי כדי לעורר פרובוקציה, להתלהם ולהסריט סרטונים פרובקטיביים ו"משעשעים" כדבריו. הנאשם העמיד עצמו בתוך בית העלמין הצבאי, בין קברי ומצבות חללי מערכות ישראל, וצילם עצמו צוהל ושמח.

ביום 26.4.17, העלה הנאשם את תמונתו אשר צולמה בבית העלמין הצבאי לתוך רשת "פייסבוק" , תוך צרוף דברים דברים קשים ביותר, פוגעים, משפילים ומבזים כלפי חללי מערכות ישראל. במעשיו אלו העצים הנאשם את העצב, הצער והכאב הרב של משפחת השכול, זלזל, ביזה ופגע בכבודם של חללי מערכות ישראל באשר הם.

ביום 30.4.17, העלה הנאשם "פוסט" לרשת "פייסבוק" ובו אמירות משפילות, מזלזלות, פוגעות ומבזות את חללי מערכות ישראל.

ביום 1.5.17 ( יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה), העלה הנאשם "פוסט" לרשת "פייסבוק" ובו אמירות משפילות, מזלזלות, פוגעות ומבזות את חללי מערכות ישראל.

ביום 7.5.17, העלה הנאשם "פוסט" לרשת "פייסבוק" ובו אמירות משפילות, מזלזלות, פוגעות ומבזות את חללי מערכות ישראל.

במעשיו המתוארים לעיל', הביא הנאשם להפרת השלום, גרם למהומה במקום ציבורי, הסיג גבול, השפיל, העליב, אמר דברי "לשון הרע", פרסם דברי "לשון הרע", צילם צילום פוגע ביותר בתוך בית העלמין הצבאי, פגע ברגשות הקובלים פגיעה קשה, רצינית וחמורה והכל תוך ביזוי אוכלוסיות שלמות בהם חללי מערכות ישראל, משפחת השכול, משרתי כוחות הביטחון ואף רבים מהחברה בישראל והכל במטרה לעורר פרובוקציה, מהומה, השפלה וביזוי וללא כל סיבה סבירה".

העבירות בהם מואשם פרופ אמיר חצרוני:

מהומה ועלבון במקום ציבורי – עבירה לפי סעיף 194 (א) (ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
הסגת גבול כדי לעבור עבירה – עבירה לפי סעיף 447 (א) (1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
פרסום לשון הרע – עבירה לפי סעיף 6 ( עם סעיפים 1,2,3 ) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה– 1965.