ביטקוין חוגג את יום הולדתו העשירי, בניגוד לדעתם של רוב הפרשנים הכלכליים ולמרות תדמיתו השלילית בקרב הציבור הרחב. כעת הגיע הזמן לסכם את הדרך שעבר המטבע - מהצגתו לעולם בעיצומו של משבר הסאב-פריים, ועד המשבר הכלכלי שרוקם גידים בימים אלה.

ביטקוין, המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון, נולד בדיוק לפני עשר שנים. במהלכן, התמודד המטבע מול כל סוג התקפה אפשרית. החל מניסיונות לפרוץ את אבטחתו, דרך ניסיונות השתלטות על חזונו ו"המותג" שלו, ועד התדמית השלילית שהודבקה לו.

339 פעמים הוכרז ביטקוין כ"מת" בכלי התקשורת השונים. ארבע פעמים קרס מחירו במעל 80%, כאשר הפעם הרביעית קרתה ממש לאחרונה, כאשר רשם שפל של  $3,166 למטבע אחד פחות משנה אחרי שנסחר בשער של כ-$20,000. ובכל זאת, ביטקוין עדיין חי ובועט, והוא עושה זאת במשך עשור.

רגע לפני צעדיו הראשונים בעשור השני לחייו, רצוי שנסכם בקצרה את כברת הדרך שעבר מבחינת פיתוח המטבע, אימוצו בעולם, הפיקוח הממשלתי, התדמית וכמובן שגם הצלחתו כהשקעה.

הפיתוח בביטקוין – המלחמה נגד פרצות האבטחה וההיערכות לאימוץ המוני

ישנן שתי בעיות מרכזיות מבחינת פיתוח שאיתן נאלץ ביטקוין להתמודד. האחת היא המלחמה נגד פרצות אבטחה ובאגים ואילו השניה היא ההיערכות לאימוץ המוני.

רשת הביטקוין נמצאת, מהרגע הראשון, על כוונותיהם של ההאקרים השונים מרחבי העולם. עיניהם בוחנים 24/7 את קוד הביטקוין במטרה לזהות נקודות חולשה אותן יוכלו לנצל. לאורך העשור האחרון, התגלו שלושה באגים קריטיים בקוד הביטקוין אשר תוקנו במהרה ונמנע אסון לרשת.

לאחר שהבינו ההאקרים כמה גדול הקושי לתקוף את רשת הביטקוין עצמה, ירו לכל הכיוונים: נוזקות כופר בהן נועלים לקורבנות את המחשב ודורשים כופר לשחרורו צברו תאוצה, זירות מסחר נפרצו המון פעמים (מעל מיליארד דולר נגנבו), גניבות מארנקים ועוד. עולם המטבעות הדיגיטליים היה בחיתוליו, ועל כן היה פשוט יותר להאקרים השונים למצוא את נקודות החולשה. בימים אלה, רמת אבטחת המידע בקרב נותני השירותים השונים כבר חזקה יותר משמעותית, אם כי עדיין סביר שנשמע על גניבות ותקיפות נוספות.

הבעיה המרכזית הנוספת עמה התמודדו בפיתוח הביטקוין היא ההיערכות לאימוץ המוני. ההיערכות התחלקה לשניים אף היא: הנגשת הביטקוין למשתמש הפשוט, ושיפור קוד הביטקוין כך שיוכל לאפשר יותר תשלומים בזמן נתון. עבודה רבה נעשתה בתחום חוויית המשתמש וכיום ארנק ביטקוין כבר הרבה יותר קל לתפעול ומצריך פחות הבנה (אם בכלל) של הצפנת מפתחות ציבוריים ופרטיים. מבחינת ההיערכות לגידול בממדים, שיפורים טכנולוגיים רבים הוטמעו בביטקוין או פותחו באופן שמחמיא לרשת. לדוגמה, השיפור הטכנולוגי סגוויט (SegWit) הגדיל אפקטיבית את נפח הבלוק פי 4, ורשת הברק מאפשרת כבר כיום העברה מידית של ביטקוין לכל מקום בעולם.

ביטקוין ואימוץ – הדרך ל-100 מיליון משתמשים?

רבים חושבים ששימושו היחידי של ביטקוין הוא להוות מכשיר פיננסי להשקעה. השנים האחרונות מלמדות אותנו שתושבי וונצואלה, זימבבואה, איראן ומדינות מתפתחות נוספות – יחלקו על כך.

ביטקוין כיום משמש כאמצעי תשלום בוונצואלה, ואף טראקי (Traki) – "הוולמרט של וונצואלה" – מקבלת תשלום באמצעותו. זאת כמובן לאור המדיניות הכלכלית הכושלת של המדינה אשר הובילה אותה לקטסטרופה אינפלציונית ואיבוד ערכו של המטבע המקומי – לחלוטין.

ביפן, אוסטרליה ובאיחוד האירופי ביטקוין מוכר ככסף פרטי או כאמצעי תשלום, ומאות אלפי עסקים ברחבי העולם מקבלים ביטקוין עבור שירותיהם או מוצריהם. בין הגדולים שבהם ניתן למצוא את KFC (בחלק ממדינות העולם), מיקרוסופט, מגזין פלייבוי, אקספדיה, בלומברג, שופיפיי ואף רשות המסים של מדינת אוהיו.

מספר כספומטי הביטקוין המוצבים ברחבי העולם ממשיך לגדול בקצב מסחרר, ועומד על 4,110 לאחר שהכפיל את עצמו בשנת 2018. מספר ארנקי הביטקוין כבר הגיע ל-30,000,000 ומספר המשתמשים הפעילים באופן יומיומי מוערך בין 3 ל-6 מיליון משתמשים, לפי מחקר של אוניברסיטת קיימברידג' אשר נכון לשנת 2017. ובכל זאת, ערך נפח העסקאות השנתי של רשת הביטקוין חצה את ה-1.5 טריליון דולר ובכך עקף את של PayPal. חשוב להדגיש שמדובר בשווי הדולרי של מטבעות ביטקוין שהועברו במהלך השנה, ולא בנפח מסחר או במספר עסקאות.

ביטקוין ורגולציה – כיצד מתייחסים למטבע בעולם?

לקחו מספר שנים עד שממשלות ורשויות החלו להתייחס לביטקוין ולא להתעלם מקיומו. במהלך השנים האלו מעמדו של הביטקוין היה 'פרוץ' ושימש כמטבע וכמכשיר פיננסי להשקעה במקביל. כיום, הסטטוס הרגולטורי שלו נהיר הרבה יותר.

בעיני רשויות המסים בארה"ב וישראל ביטקוין מוכר כנכס ולא כמטבע, ואילו כאמור במדינות האיחוד האירופי, הוא מוכר כאמצעי תשלום. גם הרשויות לניירות ערך דאגו להבהיר את עמדתן על כך שביטקוין אינו נייר ערך.

ביטקוין הוכרז כהילך לא חוקי במדינות מוסלמיות רבות, כגון ערב הסעודית ואיראן, ובמדינות דרום אמריקניות כגון בוליביה וקולומביה. בחלק מהמדינות, האיסור על ביטקוין הוא חלקי (לדוגמה, איסור על המגזר הבנקאי לקבל או להחזיק ביטקוין) אך ברוב המדינות בעולם ביטקוין מוכר כהילך חוקי – בין אם כמטבע ובין אם כנכס.

ביטקוין הוא המכשיר הפיננסי בעל התשואה הגבוהה ביותר בעשור האחרון

בסוף שנת 2009, כשנה לאחר הצגתו לעולם, הוערך לראשונה ביטקוין בשער חליפין של $1 = 1309BTC. מאז, פצח ביטקוין במסלול שלא יבייש רכבת הרים בפארק השעשועים 6 Flags, בסיומו נתקל בקיר ה-$20,000.

בשנת 2011 הייתה הבועה הראשונה במחירו, כאשר נסק לשווי של $32 וצנח בחזרה מעל 95% לערך של $2. בשנת 2013 התרחשה הבועה השניה, המהירה ביותר, כאשר ערכו עלה ל-$260 וצנח ל-$70. עוד באותו יום חזר ביטקוין ל-$160, ותוך חצי שנה סלל את דרכו לראשונה לשער של $1,000. הייתה חסרה עוד דחיפה קטנה במחיר ל-$1,200 עד אשר התפוצצה הבועה השלישית ומחירו התרסק לאזור ה-$170.

בשנת 2015 ביטקוין היה בתרדמה ונע בין ה-$170 ל-$300, עד אשר התחילה הציפייה לחציית הגמול לבלוק ב-2016 ובמקביל התחילו גיוסי הכספים באמצעות ICO – ומשם הדרך חזרה ל-$1,000 הייתה די מהירה. במהלך 2017 נסק ביטקוין כ-2,000% והוביל לתורים לכספומטים, לקריסתם של נותני השירותים, ובהלה מוחלטת לקניית המטבע. זה כמובן היה שלב האופוריה של הבועה הרביעית, וקריסתו הייתה בלתי נמנעת.

כעת, ביטקוין נסחר בכ-$4,000, לאחר שהגיע ל-$3,166 ואיבד 84% משיאו.

בעשור האחרון ביטקוין, כאמצעי ספקולטיבי להשקעה, הניב תשואה רבה יותר מכל מכשיר פיננסי אחר.

התדמית הרעה של ביטקוין – והתהליך לשיפורה

הסיבה העיקרית לחשיפה הגדולה שקיבל ביטקוין בשנותיו הראשונות הייתה פלטפורמת המסחר סילק רוד אשר הוקמה ב-DarkNET ואפשרה לגולשים לרכוש סמים, חומרי נפץ ועוד – באופן אנונימי. כאשר משלבים את התדמית שסילק רוד יצרה לביטקוין, ביחד עם הפריצות לבורסות ונוזקות הכופר, יכולים להבין מדוע הציבור הרחב בטוח שביטקוין משמש פושעים בלבד.

בפועל, גם הפושעים הבינו שביטקוין אינו באמת אנונימי ושניתן לעקוב אחר כל העסקאות שקורות ברשת. לכן, נפח העסקאות ששימשו אותם פחת משמעותית. על פי מחקר שנערך באונ' אוקספורד ופורסם בחודש פברואר 2018, בין 25 ל-44 אחוז מערך נפח העסקאות בביטקוין משמשות לפעילות לא חוקית. אך עלייתם של המטבעות האנונימיים כגון מונרו וזיקאש מפחיתה משמעותית את הסיכוי שביטקוין ישמש לפעילות בלתי חוקית.

כיום, מובילי דעה בקהילת הביטקוין הן הישראלית והן העולמית פועלים באופן קדחתני לשפר את תדמיתו ולהחזירו למסלול ה"חופש כלכלי", וניכר שהשינוי מתחיל לתפוס תאוצה גם בכלי התקשורת השונים.

המבטים והציפייה לעשור השני

כאשר מסתכלים בפרספקטיבה רחבה על השינוי המוניטרי שביטקוין מנסה לחולל, קשה להאמין שהספיק לעבור כל כך הרבה בעשור אחד. אמנם עדיין פחות מ-1% מאוכלוסיית העולם מחזיקה בביטקוין, אך התהודה סביבו וסביב השיח שעורר אינה פוסקת לרגע.

לאינטרנט, מהפכת התקשורת והמידע, לקח כ-25 שנים עד תחילת האימוץ בציבור הרחב. ביטקוין מתחיל היום את העשור השני לחייו בגיבוי מפתחים, מומחי הצפנה, קהילת משתמשים גדולה, יזמים ומשקיעים רבים – והציפייה למה שיביאו עמם ביטקוין ויתר המטבעות הדיגיטליים, בהחלט גדולה מאד.