סיוטי לילה עלולים להופיע אצל ילדים בגילאים שונים ולפגוע באיכות השינה שלהם ושל ההורים. מה עושים וכיצד מתמודדים עם התופעה? הנה כל מה שכדאי לדעת.

מומחים מאיגוד השינה של ארצות הברית קבעו בשנת 2017 טבלה מסודרת לשעות שינה מומלצות לפי גילאים. מתוך הטבלה אנחנו לומדים שתינוקות בגילאי 0-3 חודשים צריכים לישון 14-17 שעות ביום, בעוד בגילאי 4-11 חודשים ההמלצה היא ל-12-15 שעות. לשם השוואה, בין גילאי 1-2 שנים מומלץ לישון 11-14 שעות ובגילאי 3-5 עומדות שעות השינה הרצויות על 10-13.

הבעיה היא שהחל מגיל 3 יש גם תופעות חדשות שמפריעות לאיכות השינה של הילדים. בין היתר, זהו גיל שמתאפיין בהתמודדות עם סיוטים: חלומות מבהילים שגורמים ליקיצה מבוהלת. יתרה על כך, הסיוטים עלולים לחזור על עצמם בתסריט קבוע, למשך כמה לילות ברצף או לסירוגין והם מקשים גם עלינו כהורים.

אז מה עושים? הנה כמה הצעות:

החליפו את המיטה

מחקרים מראים שנוחות בשינה מונעת ביעותי לילה אצל ילדים ותינוקות. אם הילד כבר גדול והמיטה קטנה, יכול להיות שזה גורם לו להתעורר או לכל הפחות מעודד אותו לעבור ממצב של חלום עמוק ליקיצה. הפתרון המיידי שכדאי לנסות הוא למצוא מיטת נוער במידות מתאימות יותר ועל הדרך להרוויח שקט לעוד כמה שנים קדימה.

ודאו שלא מדובר בביעותי לילה

ביעותי לילה שונים מסיוטים כי הם מתאפיינים במצב שבו הילד בוכה בהיסטריה מתוך שינה ובלי יכולת לתקשר עם הסביבה. בניגוד לסיוטים, הורים מתקשים להתמודד עם ביעותי לילה אצל הילדים כי נדמה שהם לא מזהים אותם ואף אינם מגיבים כאשר מנסים לדבר איתם. בהקשר הזה, הפתרון המומלץ יהיה להתייעץ עם אנשי מקצוע ולבדוק בעזרתם באיזה סוג של תופעה מדובר.

השאירו את הילד במיטה שלו

הטעות הנפוצה של הורים היא לנסות להרגיע ילד שסובל מסיוטים באמצעות העברה שלו למיטה שלהם. אם הילד מתעורר מסיוט, הכי חשוב לגשת אליו ולהרגיע אותו. בהמשך, כדאי להישאר ליד הילד עד שהוא חש בטוח – אך במיטה שלו בלבד. אם לא עושים את זה ומחפשים קיצורי דרך, המסר שעובר לילד הוא שהמקום הבטוח הוא אכן המיטה של ההורים ולא החדר שאליו הוא רגיל.

בצעו טקס שינה

טקסי שינה חיוניים להתפתחות תקינה של ילדים בגילאים שונים. תינוקות זקוקים לטקס כזה כדי להבין את המעבר בין היום והלילה, בעוד בקרב ילדים גדולים יש להם השפעה על תחושת הביטחון ועל הסיכוי לסבול מסיוטים. את טקס השינה רצוי לערוך באופן הדרגתי, עם פעולות מרגיעות ועם המון סבלנות. לבסוף, הקפידו שהטקס ייעשה בחדר השינה ושההירדמות תהיה במיטה על מנת שהילד ירגיש רגוע גם במהלך הלילה.