השר אורי אריאל התייחס למחאת תושבי ביר האדאג' נגד מימוש צווי ההריסה שהוצאו נגד תושבי ביר האדאג'. "מדינת ישראל -ואני כנציג הממשלה, לא יכולים להתעלם מהפרת החוק הנמשכת והבוטה, תוך דחיית כל נסיון שהוא לפנים משורת הדין, להסדיר את מעמדם".

אריאל ציין כי המדינה הלכה כברת דרך משמעותית לקראת תושבי ביר האדאג' בנסיון להגיע להסדרה אולם התושבים לא נענו להצעות. השר אריאל הזכיר כי הדגיש בשעתו שההצעות קצובות בזמן ואם התושבים לא יענו בזמן להצעות הנושא יועבר לטיפול גופי האכיפה. בשנה שעברה הודיע רשמית, יאיר מעיין, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, כי כל הנסיונות להגיע להסדרה מוסכמת עם התושבים, עלו בתוהו.

ביר האדאג' הינה פזורה בדואית שהתמקמה בשנת 1994 על אדמות מדינה שלא כחוק ובתי המשפט פסקו כי עליה להתפנות. מאז נעשו אין ספור נסיונות בידי נציגי המדינה להגיע להסכמה עם תושבי הפזורה על מנת להסדיר את מעמדם ביישוב חוקי ולצמצם במידה נכרת את הנזק שנגרם למדינה בהשתלטות בלתי חוקית על אדמותיה.

השטח עליו התיישבה פזורת ביר האדאג' מקיף כ-20,000 דונם של אדמות מדינה וחלק מהשטח בבעלות פרטית שטח עצום בכל מובן. המדינה, לפנים משורת הדין, תכננה ופתחה עבור תושבי האדאג' יישוב על שטח של כ-6,500 דונם. היישוב החוקי יכלול 1600 יח"ד שיימסרו לזכאים ללא תמורה ושטחי מסחר. בנוסף, נבנו במקום בתי ספר שכבר פועלים רשות הבדואים אף תכננה את שלב ב של הישוב הכולל שטחי מגורים וגם שטחים לתיירות ולחקלאות בהיקף של כ-5000 דונם נוספים.

בשנת 2012 מועצת מקרקעי ישראל אשרה מתווה פיצוי מיוחד עבור תושבי ביר האדאג' שיצטרפו להסדר, בתוך פרק הזמן שנקבע לכך. גם במרוצת השנה שעברה הוצע לתושבי ביר האדאג' להצטרף להסכם הפיצוי וההסדרה, אולם איש לא הצטרף להסכם. במסגרת התוכנית ליישוב הקבע, כשליש מתושבי ביר האדאג' יושבים בתוך התב"ע לישוב הקבע ומורשים להישאר במגרשים עליהם הם יושבים כיום. כל שעליהם לעשות הוא לקבל את המגרש ולהוציא היתרי בנייה ולהפוך להתיישבות חוקית.

למרות כל זאת, התושבים דוחים את כל נסיונות ההסדרה המטיבים והמפליגים והם מעדיפים את דרך המחאה וההתיישבות הבלתי חוקית.