תביעה: אבחון שגוי של סרטן צוואר הרחם הוביל למות אם צעירה

תביעה נגד קופ"ח כללית, ונגד בתי החולים בני ציון, וולפסון ואיכילוב, אשר הוגשה ע"י עוה"ד עדי אברג'יל ברוורמן ועוה"ד דוד פייל ממשרד עורכי הדין פייל ושות' - נדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. על פי התביעה, אם צעירה סבלה מהיסטוריה של ריבוי ציסטות בשחלות, אשר התגלו, בין השאר, במהלך הריונותיה ולידותיה. 

 

לדברי עורכי הדין דוד פייל ועדי אברג'יל-ברוורמן, הרופאים בכל המוסדות הרפואיים בהם טופלה (ב'כללית', ב'בני ציון' וב'וולפסון'), לא שלחו את ממצאי הציסטות שלה לבדיקה פתולוגית – ובכך, לא ניתן היה לאבחן את הסרטן הקטלני בו לקתה – בשלביו הראשונים. לאחר מספר רב של פעמים בהם התגלו בשחלותיה ציסטות, נשלחה האישה לבדיקה באיכילוב – שם זוהתה  ציסטה סרטנית. 

 

על פי התביעה, הרופא המנתח אליו הופנתה הצעירה, ואשר הסיר שחלה וחצוצרה אחת בלבד - רשם   בתיקה:  "לשם שינוי כיף לסיים ערב עם  בחורה בריאה, שלמען האמת לא הייתה צריכה להגיע אלי. אמנם מדובר בגידול שחלתי, אך  נראה לי שמדובר בשלב 1, ולאחר השלמת ניתוח כריתה חד צדדית של שחלה וחצוצרה, לא  תזדקק לטיפול אונקולוגי וגם לא למעקב אונקולוגי". הרופא סיכם את האבחנה  ב"בדיקתה תקינה".

 

לדברי עוה"ד פייל ואברג'יל-ברוורמן, קביעה זו, כי בדיקתה תקינה, וכן קביעתו השגויה של פתולוג בית החולים - כי האיברים שהוסרו נקיים מנגעים סרטניים -  גרמו לצוות הרפואי באיכילוב שלא להתייחס אל ההחמרה  במצבה בתשומת הלב הראויה – וכך, אפשרו לממצאים להתרבות ולהתפשטות הסרטן בגופה, מבלי  שבוצעו בירורים וטיפולים בהתאם. 

 

על פי התביעה, רק לאחר 8 חודשים קריטיים, כאשר מצבה הרפואי של התובעת הלך והחמיר, החליטו באיכילוב לבצע רביזיה לבדיקה הפתולוגית שבוצעה לה על ידם, , ואז התגלה כי כבר אז היא סבלה מתאים סרטניים נוספים שפוספסו ולא טופלו והובילו להתפשטות הסרטן בגופה. 

 

לאחר שלוש שנים של מאבק במחלה, נפטרה האישה, והותירה אחריה בעל אלמן ושני ילדים יתומים מאם. 

 

ד"ר דוד אדלמן, מומחה לאונקולוגיה מ'פורום רופאים', אשר חוות דעתו צורפה לתביעה, קובע כי לו היו הצוותים הרפואיים בקופת חולים כללית, בבית חולים וולפסון ובבית חולים בני ציון שולחים דגימות של הציסטות שנוקזו למעבדה כשבע שנים וכארבע שנים לפני התגלות הסרטן בפועל, וכן אילו הודרכה האישה למעקב בתדירות גבוהה יותר לאור ההיסטוריה שלה - סיכויי ההישרדות שלה היו עומדים על  90%, וחייה היו ניצלים. 

 

ד"ר אדלמן קובע עוד, כי הפתולוג המפענח בבית חולים איכילוב טעה באבחון הממאירות, וזיהה בטעות את הרקמה כנקייה. אך 8 חודשים מאוחר יותר, בבדיקה מחודשת של אותן דגימות שבוצעה במקביל באיכילוב ובהרצליה מדיקל סנטר – התגלו מוקדים ממאירים שהחומצו קודם לכן. בשל הפענוח השגוי, שלב המחלה הוגדר כראשוני. מכלול טעויות אלה, לדברי ד"ר אדלמן, הביא את בית החולים איכילוב להגדיר את האישה כבריאה, וכך להחלטה לבצע כריתה מצומצמת של שחלה וחצוצרה שמאלית בלבד, ללא כריתה נרחבת של הרחם והחצוצרות כנדרש במצבה, וזאת למרות היסטוריה משפחתית של סרטן השחלה, סוג הסרטן שהתגלה, והעובדה שהאישה לא תכננה להרות עוד ולא היתה זקוקה עוד לרחמה. 

 

לטענת ד"ר אדלמן, כתוצאה מהיעדר טיפול, אובחנה האישה באיחור ניכר ובשלב בו סיכויי ההישרדות קטנים מאוד והיא לא שרדה. 

 

בימים אלה הגישו עוה"ד פייל ואברג'יל-ברוורמן תביעת פיצויים במיליוני שקלים בשם עיזבונה של המנוחה ובשם בעלה וילדיה – נגד בתי החולים וולפסון, בני ציון ואיכילוב, ונגד קופ"ח כללית. התביעה נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.