בית הדין לעבודה מקים וועדה לבחינת פעילותו בסכסוכי עבודה

הרקע להקמת הוועדה היא החלטתו הדרמטית של נציב התלונות על שופטים, השופט לשעבר אליעזר ריבלין, שנתקבלה בעקבות פנייה מטעם תנועת ״תחרות״ על התנהלות בית הדין בסכסוך העבודה בנמלים מוקדם יותר השנה.
הכל התחיל בחודש מאי 2018, אז התקיים דיון בבית הדין לעבודה בנושא השביתה של עובדי נמל אשדוד. במסגרת אותו דיון "נעלמו" ראשי הוועדים והואשמו בביזיון בית המשפט. כאשר התייצבו לבסוף לדיון, המשיך בית הדין לטפל בסכסוך בדרך של גישור בדלתיים סגורות במקום להכריע אם העובדים ביזו את בית הדין.

"במקום לשפוט, בית הדין הפך למעין 'בייביסיטר' של ראשי הוועדים וההסתדרות", מתרעם אלון תובל מהתנועה לחירות בתעסוקה, "הבוררות הפכה להיות כלי שיטתי לסיכול רפורמות". תובל והתנועה שלו החליטו לשים לזה סוף והגישו תלונה לנציב תלונות השופטים, אליעזר ריבלין. השופט ריבלין בחן את התלונה וקבע שהיא מוצדקת: לבית הדין אין סמכות לנהל גישור במצב עניינים זה, בוודאי שלא בדלתיים סגורות.

הקביעה כי הנוהג רב השנים בבית הדין לעבודה נעשה בחוסר סמכות יצרה מבוכה בבית הדין לעבודה ועקב כך החליטה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-לבנה, להקים וועדה שתבחן את הדרך הראויה לנהל דיונים בסכסוכי עבודה קיבוציים.

על פי כתב המינוי של הוועדה, תפקידה של הוועדה חורג משאלת הגישור בבית הדין וכולל את המתכונת הראויה לניהול דיונים העוסקים בצעדים ארגוניים מטעם העובדים כגון שביתות, עיצומים בעבודה ובקשות להוצאת צווים שונים. לצורך כך תבחן הוועדה את עמדותיהם של שופטים, ארגוני עובדים, מעסיקים וכל גורם אחר אשר תמצא לנכון.בראשות הוועדה תעמוד נשיאת בית הדין לשעבר נילי ארד, כשלצדה שופטת בית הדין האזורי בדימוס, רונית רוזנפלד ונשיאת בית הדין האזורי בתל-אביב, השופטת אפרת לקסר. עוד נכתב בכתב המינוי של הוועדה כי החלטת הנציב מחייבת "בחינה יסודית ודחופה" וכי על הוועדה להגיש את המלצותיה עד תחילת חודש פברואר.

אלון תובל, מנכ"ל תנועת ״תחרות״, הגיב להחלטה על הקמת הוועדה ואמר כי "אנחנו שמחים שבזכות הפניה שלנו החליט בית הדין לבחון את עצמו מזה שני עשורים. הנשיאה וירט-ליבנה מביאה רוח חדשה לבית הדין, וועדה זו היא בחזקת ניצן ראשון. יחד עם זאת, הרכב הוועדה מעלה ספקות בנוגע לכנות המאמצים לבדק בית אמיתי. ספק רב אם הנשיאה לשעבר ארד, שאחראית במידה רבה לאותה התנהלות בלתי תקינה, היא הגורם המתאים להוביל וועדה חשובה שכזאת. יחד עם זאת, כל עוד תפעל הוועדה בשקיפות ולאור שלטון החוק, ותבחן את כלל הסוגיות שכתב המינוי מנחה אותה, כגון הסירוב המתמשך להתיר שביתות פוליטיות והנטייה האוטומטית לערב את המדינה כצד בסכסוך גם כשהיא אינה כזו, נברך על המהלך".

בשנים האחרונות נמתחה ביקורת על התנהלות בית הדין לעבודה באופן טיפולו בסכסוכי עבודה משמעותיים שכללו שביתות או איומים בשביתות. סכסוכים אודות רפורמות רחבות היקף כמו הרפורמה בנמלים ובמשק החשמל גררו איומים בשביתה מצד וועדי ההסתדרות שנבלמו בלשכת השופט בבית הדין לעבודה. מצד אחד נהג בית הדין לאסור על קיום שביתה בהיקף מלא, אך מנגד חייב את המדינה להיכנס למשא ומתן כפוי עם הוועדים ואף הוציא צווים להקפאת רפורמות שקידמה הממשלה. המתח בין המדינה לבית הדין לעבודה הלך וגבר והגיע לשיאו בבג"צ שהגישה המדינה נגד החלטת בית הדין לאפשר שביתה בחברת החשמל ב-2017.